אחד המרכיבים העיקריים היוצרים את אופיו של המבנה הוא עיצוב התאורה.
"המכון לחינוך גבוה" בעיירה מונטיקיארי באיטליה, שעבר שיפוצים מסיבים ברוח ה"ביו-אדריכלות", מושג שנולד בגרמניה בשנות השבעים של המאה הקודמת, המאגד בתוכו אדריכלות ואקולוגיה ונובע מתוך הרעיון שמקום המגורים הוא חלק מהאדם.הביו-אדריכלות מקדמת שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, יוצרת סביבת מגורים אנושית, שואפת להרמוניה עם הטבע ועונה על הצרכים הנפשיים של האדם. היא מזכירה את רעיון "הבנייה הירוקה" אך מכילה בסיס אידיאולוגי נרחב יותר. מעצבי הפנים היו שותפים לתהליך השיפוצים החל מהסקיצה הראשונה והתאימו עצמם לאופיו של השיפוץ ששם דגש רב על פילוסופיה אדריכלית ירוקה המשתקפת בכל המרכיביים המבניים במקום. התאורה תוכננה על ידי Simes מתוך כבוד לפילוסופיה העיצובית, החל מהאספקטים הבסיסיים של תאורה המתייחסים לפונקציה של המבנה, לאופן השימוש בו על ידי הסטודנטים ולשעות הפתיחה. התאורה החיצונית מדגישה את אופיו של המבנה המרשים, מחלקת אותו לפונקציות ומשתמשת באפקטים דרמטיים בלעדיהם המבנה היה מאבד חלק מהמהות שלו. מערכת התאורה המתוחכמת מבוססת על נורות metal halide חסכוניות בהספק של 20 וואט בלבד המפיקות אור בעוצמה רבה. תאורה תחתית הותקנה מתחת למדרכה שקופה והיא מאירה את האטריום של המבנה מלמטה, ובשעות החשיכה מדגישה ויזואלית את הצורה והנפח של הבניין. קולטים סולריים מספקים את האנרגיה לכל מקורות האור, ומשתלבים היטב עם העקרונות ה"ביו- אדריכלות", ותורמים לאיזון והרמוניה עם הסביבה הנוצרת כתוצאה מהזיווג המעניין אדריכלות, אקולוגיה ועיצוב תאורה המשתלבים לכדי שלמות. עץ הזית העתיק הנטוע בחזית הכניסה לבנין, מעצים את הקשר בין החוץ לבין הפנים. בשעות הלילה, אופיו הפיסולי של הגזע המסוקס מודגש באמצעות תאורה נסתרת. את המבנה המרשים ניתן לזהות בקלות הן ביום והן בלילה, הוא מאפשר לראות את החוץ מבפנים ולעקוב אחרי הזמן החולף והעונות המשתנות. פרוייקט השיפוצים"המכון לחינוך גבוה" במונטיקיארי הפך לאחד ממקורות הגאווה של פרנסי העיירה ותושביה, והוא נמצא בראש רשימת הפרוייקטים בהם גאה חברת Simes, בו ניתן לעמוד מקרוב על פתרונות התאורה שעוצבו ותוכננו בקפידה ובכשרון ומהווים חלק חשוב באדריכלות של המקום.
