משחק ילדים בחדרי ילדים

עבור ילדי משפחת פינלי האנגלית בית המשחק שלהם הוא ממלכה שלמה. אביהם, שמייצר כעת בתי משחק יפהפיים נוספים עבור חדרי ילדים אחרים ברחבי העולם, סיפר לכתבתנו בבריטניה, אירית קולינס, כיצד ילדיו מנהלים את ממלכתם, על יתרונות בתי המשחק, ועל שאיפתו הכמוסה - לייצר בית משחק ישראלי למהדרין
אשר רובין ברוס וקתרינה פינלי מתכוננים לבקר את ילדיהם בביתם, הם מצטיידים במטבע זר ובדרכונים. ולא, לא משום שילדיהם בגרו ועפו רחוק מהקן. סייאנה בסך הכול בת תשע, ויטה בת שבע ורוברט בן חמש. וגם לא בגלל שהם מתגוררים רחוק מאוד מבית ההורים, כי בית הילדים נמצא בחורשה של אחוזת המשפחה בדבון שבאנגליה, מרחק של 052 מטר מבית המשפחה. ההורים מצטיידים בדרכונים מהסיבה הפשוטה שבית הילדים מהווה ממלכה נפרדת ועצמאית. שליטיה, הילדים, כינו את ממלכתם ה"טוויגרי" (מלשון "טוויג", ענף קטן באנגלית), וקבעו את חוקיה. לפי חוקי הטוויגרי, חייבים המזדמנים לממלכתם להציג דרכון שהם הנפיקו, ולהשתמש בשטרות של המטבע המקומי, אותם הם מדפיסים במחשב.
המלכה, הנסיכה והעבד
רובין וקתרינה מקפידים לציית לחוקי הטוויגרי. אחרי הכול, הם אלה שסייעו בהקמת הממלכה והיו האדריכלים האחראיים על העיצוב שלה. קתרינה היא מעצבת פנים מצליחה, ואילו רובין מנהל את החווה החקלאית הגדולה שברשותם. לפני שבע שנים הם בנו בעצמם את בית הילדים שבטוויגרי, בעקבות חיפושים ממושכים אחר בית משחק מתאים בחנויות. "סייאנה היתה אז בת שנתיים," מספר רובין, "וחיפשנו עבורה בית משחק שבו היא תרגיש בנוח. רצינו למצוא בית משחק שיצית את דמיונה, ויהיה בטיחותי, אך לא יכולנו למצוא שום דבר בטיחותי או מרגש. רוב בתי המשחק היו למעשה מחסנים שעברו הסבה לבית משחק לילדים. כשנכנסנו לאחד מהם, סיאנה אמרה "כנסיה", משום שהמבנה היה גדול כל כך ביחס לגודל שלה. כמו כן רובם היו בנויים באופן שהיה ממלא את ידיה בשבבי עץ תוך זמן קצר".
בלית ברירה, נטל רובין בעצמו מסור ופטיש, ובנה עבור סייאנה קוטג'' צנוע למראה עם גג קש, וקירות חיצוניים דקורטיביים, אשר היו חלקים למגע. ההזמנות לבתים דומים החלו זורמות, וכיום הם בעליה של חברה מצליחה, המעצבת ומייצרת בתי משחק לחדרי ילדים, "דה צ''ילדרנס קוטג'' קומפני". הבתים שהם מייצרים נפלאים למראה, ולכן גורמים קורת רוח להורים, והם מלאי דמיון דיים כדי שיעסיקו את הילדים למשך שעות ארוכות.
הילדים הפרטיים של בני הזוג מבלים בטוויגרי שעות רבות יותר ויותר ככל שהם גדלים, וסגנון המשחק שלהם בו נעשה יותר ויותר משוכלל. סיאנה היא מלכת טוויג, ויטה היא הנסיכה טוויג, ואילו רוברט, הבן היחיד וצעיר החבורה, הוא "העבד", בהא הידיעה. לרוברט, התפקיד שהוענק לו לא מפריע לו, בינתיים. כשהשלושה נמצאים בבית ההורים הם מרבים לריב, אבל בטוויגרי הם מסתדרים נפלא. "רק אתמול ילדינו ערכו מבצע מכירות", סיפר רובין בגאווה. "הם הזמינו מכרים, חברים ואת עובדי בית המלאכה והחווה, ומכרו להם ספלי תה וקוביות קרח. קוביות קרח ספורות עלו לנו עשרה מטבעות טוויגרי, ובסוף האירוע הילדים תבעו שנמיר את שטרות הטוויגרי בכסף אנגלי, שהוא סחיר מחוץ לממלכתם".
רובין מאמין שבחדרי ילדים נחוץ שטח פרטי כזה, שהוא בבעלותם הבלעדית. "בבית משחק, הילדים משתמשים בדמיון שלהם, ולכן זה הרבה יותר טוב מאשר להושיב אותם מול הווידאו או המחשב. כמו כן, החדרים שלהם בבית הם, בעצם, החדרים שלנו במובן מסוים. הרי אנחנו אלה שאומרים להם לנקות ולסדר את החדרים, ואנחנו נכנסים ויוצאים מהם כאוות נפשנו. בבית המשחק, לעומת זאת, הם יכולים לבלגן כמה שהם רוצים. לנו יש תנאי יחיד - שלא ישברו בו כלום בכוונה תחילה. להפתעתנו, הם דווקא מטפלים בו הרבה יותר יפה מאשר בחדריהם. לפני מכירת התה והקרח הם ערכו בבית המשחק ניקיון יסודי. הם הוציאו את הכול, שאבו אבק ושטפו היטב. כמו כן, ליד בית המשחק שלהם טיפחה סייאנה גינה זעירה. מדי פעם היא שואלת זרעים מאמה, קתרינה, שהיא גננית נלהבת, ולמרבה הקנאה של קתרינה, דווקא בגינה הזעירה של סייאנה הצמחים והירקות מצליחים יותר. סייאנה מקפידה להשקות אותם, והדבר היחיד שהיא מסרבת לעשות, הוא לנכש עשבים. אבל אנחנו לא מתערבים. זוהי ממלכתם הפרטית".

הדלת מגמדת את הפרטים
עכשיו, תובעים ילדיהם של בני הזוג מהוריהם בית נוסף, מקושט יותר, כמו אלה שהם מוכרים לאחרים. אחרי הכול, כיום מייצרים הוריהם בתים מסוגננים יותר מזה שברשותם, בסגנונות אדריכלות אנגלים מקובלים. מרבית הבתים הם למעשה העתק מדויק, אך מוקטן, של בתים קיימים, בסגנון ה"טיודור", בסגנון "קווין אן", ובסגנונות אחרים. הם מיוצרים וצבועים בעבודת יד, וכוללים פרטים מדהימים מהבתים המקוריים, כמו תבליטים או מסמרי ברזל קישוטיים. התוצאה אמינה כל כך, עד שהפרט היחיד המסגיר בפני המתבונן בהם מרחוק שהבתים הללו הם רק העתק מוקטן, הוא גודלה של הדלת הקדמית. היא גדולה יותר, ולכן היא מגמדת את יתר הפרטים. ורק בבית בסגנון קווין אן הותקנה הדלת הגדולה בצד הבית, ומהחזית הבית נראה כבית "של גדולים" לכל דבר.
גם בתוך הבתים כלולים כל הפרטים הדרושים כדי לשוות להם מראה של בית אמיתי. על החלונות תולים וילונות, והרהיטים מעץ אורן צבועים כולם ביד. חלקם מעוטרים בציורים של חיית המחמד האהובה על הילדים, או דמות הנערצת עליהם מסיפור או סרט. מכיוון שהכול מיוצר בעבודת יד, אומר רובין, הלקוחות שלהם יכולים להזמין את הבתים בגודל, בצבעים ועם סוג הגג שהם מעדיפים, ואת הרהיטים עם איזה ציור בו חפצים לחדרי ילדים. למעשה, הם מייצרים העתק מוקטן של כל בית קיים, ולעתים לקוחותיהם מזמינים מהם העתק של בית שהם עומדים לעזוב, כמזכרת ממנו. מכיוון שכל חלק בבתי המשחק הללו עמיד במיוחד, יש סיבה טובה להאמין שאכן הם יעברו הלאה, ברבות הזמן, לדורות הבאים, ואלה יוכלו ללמוד על התאריך בו הבית נבנה משלט הנחושת הקבוע עליו.
פיסה קטנה של אנגליה בגינה ישראלית
כיום נמצאים הבתים האלה במדינות רבות בעולם. לקוח מיפן אפילו רכש 41 בתים כאלה, בסגנונות שונים. ובכל זאת, רובין מתרגש מהמחשבה שבעקבות הכתבה ב"הבית", לקוחות מישראל דווקא יבקשו ממנו לייצר העתק מוקטן של בית, בסגנון המודרני המקובל אצלנו. הוא חולם בקול על החומרים בהם ישתמש ליצירת בית כזה. פרספקס או זכוכית בטיחותית, בלתי שבירה, לקירות זכוכית או חלונות, וצבע מעורבב בחול לגימור מושלם של הקיר החיצוני. "אני אשמח לשלוח לישראל בית בסגנון אנגלי טיפוסי", הוא אומר, "כזה שיהווה פיסה קטנה של אנגליה בגינה ישראלית. אבל החלום שלי הוא דווקא לייצר בית בסגנון חדש. אחרי הכול, זה החלק היצירתי ביותר בחדרי ילדים - מציאת פיתרונות לייצור בית בסגנון שלא עסקנו בו עד כה".

לרגל שיפוצים

לרגל שיפוצים המעצב הבלגי ארנה קווינזה (Arne Quinze) מתאר את עצמו ככוכב הרוק של מעצבי הריהוט, , הילד הרע של עולם העיצוב שאינו חושש לעורר פרובוקציות וליצור מהומות. היצירה המופיעה בעמוד זה, היא פסל סביבתי ענק שעיצב קווינזה לכבוד מסיבת הסגירה של מלון LE ROYAL MONCEAU המפואר בפאריס, שנסגר לשנה של שיפוצים, אחריה יפתח שנית את שעריו ויוולד מחדש. הפסל הסביבתי המלהיב של קווינזה נקרא בשם הראוי REBIRTH (לידה מחדש) והוא זכה לחיים קצרים במיוחד של לילה אחד, במסיבת הסגירה המפוארת של המלון, בה עודדו את האורחים להרוס ולנפץ מכל הבא ליד... הפסל חובק את המלון כולו, עוהר דרך קירות ומסדרונות ונראה כמו איזו ישות חוצנית בעלת מראה אורגני שהשתלטה על הבנין. מסביר ארנה קווינזה: "היצירה משקפת את רגע המעבר בו מתגלה ה- DNA של המבנה המשופץ, ההיסטוריה שלו ואין ספור הסיפורים הקשורים אליו" חמישה עשר קילומטר של עץ אדמדם וארבעים מסכי וידאו הצליחו להעביר בצורה בלתי נשכחת את מהות המלון המפואר, את עברו עטור התהילה ולרמז על עתיד מוצלח אף יותר.

תצוגות אדריכלים

נגה ונדב לסר, זוג אדריכלים צעיר ואידיאליסט , חיזק את אמונתי שיש עדיין בארץ אנשים שעולמם הרוחני והתרבותי אינו סובב סביב "כוכב נולד" והמרדף אחר השקל הוא לא מטרתם הראשית. הלסרים, מצויידים בצמד ילדים ממיסי לב ובהרבה כוונות טובות, פתחו גלריה לאדריכלות בנמל תל אביב: "זהזהזה". השם, דרך אגב, הוא הדבר הפחות מרשים במיזם החדש. אם יש צדק בעולם, האנשים המעורבים בגלריה החדשה לאדריכלות שנפתחה בנמל ת"א, חייבים להצליח. נגה ונדב לסר, זוג היזמים שהביא לעולם את "זהזהזה" שואפים לחשוף את האדריכלות העכשווית לקהל הרחב באמצעות הגלריה, חלל תצוגה לא גדול, המכיל בתוכו גם חנות ספרים ובית קפה. "בחרנו להציג בגלריה את עבודותיהם של אדריכלים מובילים המייצגים מגוון סגנונות רחב" מספר הזוג ומוסיף: "תערכנה בגלריה מגוון רחב של פעילויות הפתוחות ללא תשלום, כגון סמינרים וימי עיון לאדריכלים, סרטים בליווי הרצאות בנושא אדריכלות וכן סיורים מודרכים בתערוכות, הכוללים הסברים על העבודות" גם האוצרת של התערוכה הראשונה, האדריכלית היידי ארד, האחראית גם על עיצוב מבנה הגלריה, ראוייה לצרור תשבחות על עבודתה. הבחירה להציג בתערוכה הראשונה את עבודותיו של לארס ספויברוק ממשרד האדריכלים "נוקס" ההולנדי, מעידה על תעוזה ורוח אוונגרדית שאינה מכפיפה עצמה לטעם ההמון. עבודותיו של ספויברוק, והדרך בה הן מוצגות בגלריה, אינן קלות להבנה. התערוכה, אשר שמה המלא הוא : "לקרוא רסקין, הוגארת'''' וורינגר- האדריכלות של נוקס/לארס ספויברוק" נוטלת את המבקרים לשיטוט בין מקורות ההשראה המפתיעים של ספויברוק והיצירות הסופיות שנולדו מהם. חלקן, כמו הצעתו ל"מרכז הסחר העולמי" החדש בניו יורק, נותרו בגדר הצעה בלבד, עובדה שאינה גורעת כהוא זה מאיכותן עוצרת הנשימה. ספויברוק, הניזון רעיונית מהגותיקה של רסקין, האמפטיות של וורינגר והאסתטיקה של הוגארת'''', יוצר מבנים בעלי מראה אורגני מובהק שאין בהם ולו קו ישר אחד. מבנים המזכירים, לעיתים, יצורים מ"פארק היורה"... כפי שניתן לראות בצילומי עבודותיו המופיעים בכתבה זו, ספויברוק אינו מתקשה ביצירת אפקט דרמטי הגורם לקהל לפלוט "וואוו !" מתפעל בתדירות גבוהה לנוכח יצירות כמו IT לדוגמה, שהוא מגדל צבעוני בגובה 18 מטרים, המשנה את צבעיו בהתאם למספר האנשים המצוי באותו רגע בעיירה השוויצרית פלימס לידה הוא שוכן. נאמן לגישתו האורגנית, שאב ספויברוק את השראתו ליצירה מהמבנה הצורני של העצם האנושית, כפי שהיא נראית במיקרוסקופ. יצירה אחרת שלו, JALISCO היא מבנה ספריה בעיר גואדלאחרה במקסיקו, הנראית כיצור חי ממש. במו אזני שמעתי אשה אומרת לבן זוגה "זה נראה בדיוק כמו מרבה רגליים שראיתי אתמול בגינה". בתוך מערבולת חנויות האפנה, רשתות השיווק, ומשרדי הפרסום הפזורים במתחם הנמל ומקדמים באגרסיביות את תרבות הצריכה, "זהזהזה" מהווה מגדלור זוהר המכוון את הקהל לעבר אלטרנטיבה יחודית ומרתקת המעודדת צריכה של תרבות. "אני לא מצפה שאנשים יתחילו לבנות בארץ בתים כאלו" אמרה לי אדריכלית שביקרה בתערוכה, "אבל, חשוב שאנשים יחשפו לרעיונות חדשניים ומקוריים וידעו שגם זאת אופציה".
אפשר לקרוא עוד בנושא בפורטל מטבחים

גן עדן וירטואלי לאדריכלים

בסיס המידע מקטלג 9000 מוצרים על פי קטגוריות (ריהוט, תאורה, שטיחים וכו''''), 870 מעצבים ו- 150 יצרנים. "סטיילפארק" מיועד לשמש ככלי עבודה יעיל זמין ונוח לאדריכלים, מעצבים, מעצבי פנים, מנהלי פרוייקטים, וכל מי שמתעניין בעיצוב ובאדריכלות. האתר מאפשר חיפוש על פי חתכים שונים: משפחת מוצרים, מעצב, יצרן, צבע וחומר: אם מתעקש אדם למצוא ספה אדומה שעוצבה ע"י קארים ראשיד לדוגמה, זה המקום לחפש. האתר מכיל את כל הפרטים הטכניים על כל מוצר, מידע על כל מעצב וכתובת של כל יצרן. גן עדן של ממש. הכניסה בשערי גן העדן הזה, אינה פשוטה. ועדה מייעצת המורכבת מאנשי אקדמיה, אדריכלים ומעצבים בוחנת כל יצרן וכל מוצר ורק אלו שעמדו באמות המידה הקפדניות שלה זוכה להכנס למאגר הנתונים של "סטיילפארק". המעצב האיטלקי ויטוריו מאנייאנו למפוניאני, מסכם בלשונו הציורית: "אני רוצה שהאתר ישאיר את הזבל בחוץ ויציע לי רק את המוצרים המובחרים והמצטיינים מבחינה טכנית, אסתטית ופונקציונלית" בעמוד זה תתמצאו כמה פנינים מהאתר, אולם, כדאי שלא להסתפק רק בהם. המלצתנו לאדריכלים ומעצבים שבניכם לסוף שבוע אותו בחרתם לבלות בבית: הכנסו ל"סטיילפארק" ושוטטו בין אלפי המוצרים- חוויה אסתטית והנאה צרופה.

אפשר לקרוא על הנושא עוד בפורטל ריצוף ואמבט

בית לפי מידה

האדריכלית שרון נוימן מתכננת בתים הבנויים בדיוק לפי מידתם של הלקוחות, בתים העונים על הצרכים והרצונות שלהם,
דבר מה שהם היו מעצבים בעצמם אם רק היו אוחזים בכישורים המקצועיים הדרושים. הבית המרשים שתכננה עבור משפחה צעירה באודים מוכיח את צדקת דרכה.הבית תוכנן במסגרת שותפות אייר אדריכלים. כל מי שעבד עם אדריכלים יצירתיים יודע שבמרבית המקרים מתלווה ליצירתיות גם אגו לא קטן, עובדה המולידה, לעיתים תכופות, חריקות וקשיים במהלך העבודה. סוג קשיים זה, נחסך מלקוחותיה של נוימן. " בניה למגורים מעמידה את הלקוח במרכז. תכנון בית למשפחה מתמקד בעניין העיקרי של האדריכלות – הגדרת מרחב לאדם בתוך החלל. נוימן, בוגרת ויצ"ו קנדה והטכניון ומרצה במחלקה לאדריכלים באקדמית ויצ"ו קנדה בחיפה. פגישותיה הראשונות עם כל לקוח, מוקדשות לברור מעמיק של הרצונות והפנטזיות שלו. נוימן מוסרת שאלון מפורט (ראו מסגרת בכתבה זו), עליו מתבקש הלקוח לענות, והוא משמש עבורה ככלי עבודה בסיסי, מעין "מפת הרצונות והצרכים" אליה יש להתייחס בתכנון הבית [טיפ לאדריכלים ]. על סמך התשובות לשאלון - אותו מכנה נוימן "פרוגרמה מילולית"- מכינה האדריכלית כמה סקיצות אותן היא מראה ללקוח, מהן הוא בוחר את האחת המתאימה לו. בגישתה התכנונית מתייחסת האדריכלית לכל בני הבית, כולל הילדים, ולמכלול הצרכים בהווה ובעתיד. כל משפחה עתידה להשתנות עם הזמן, בין בהתבגרות הילדים ובין בהזדקנות ההורים, והבית אמור לתת מענה הולם לכל שלב בחיים. הפתרון הוא תכנון מבנה הניתן לשינוי בקלות יחסית, כשכל שלבי השינוי העתידי מתוכננים מראש. נוימן, מאמינה נלהבת ביצירת קשר בין פנים לבין חוץ. לטענתה, "באקלים ובתרבות הים תיכונית החוץ חשוב לא פחות מהפנים" . " בית נכון בעיני, אומרת נוימן, "הוא בית עם קנה מידה אנושי ופרופורציות הרמוניות, בית עם שימוש נכון בחללים, חומרים וצבעים, עם חלוקה יעילה לשטחים ולאזורים מוגדרים המאפשרים תפקוד יומיומי נוח ונעים. בית נכון, נותן מענה לצרכים הבסיסיים של דייריו ומספק להם מחסה, הגנה ובטחון וגם נוחיות, פרטיות, חופש ושייכות, תחושת ביתיות חמה ונעימה וגם הנאה אסתטית, רגשית ורוחנית" הבית שתכננה נוימן באודים, עונה על כל אמות המידה הגבוהות, שהציבה נוימן לעצמה, והוא, ללא ספק, דוגמה הולמת לאדריכלים ל"בית נכון" המגלם בתוכו את האמת המקצועית של נוימן : " האדריכלות שלי היא אדריכלות מודרנית מטבעה, המשתמשת בפונקציה, מבנה וחומרים בדרך ישירה ולא קישוטית. היא מתכתבת עם אדריכלות ים תיכונית מקומית, עם הבאוהאוס, ולפעמים גם עם השפעות נוספות, אבל משתדלת להיות מקורית ונקייה, ובעיקר אישית" הבית הוקם על נחלה באודים ותוכנן עבור משפחה צעירה. הגדרת הצרכים, הרצונות והחלומות כללה ראייה לעתיד לצרכי המשפחה הגדלה, קשר חזק בין הפנים והחוץ וכן תיחום מדויק של חללים מוגדרים: פרטיים מול ציבוריים. הבית מאורגן סביב חצר פנימית, המוקפת בשני אגפים נגדיים, כל אחד מהם בצורת L. באגף אחד רוכזו כל הפונקציות הפרטיות, ובשני רוכזו הפונקציות הפרטיות. כך, הצליחה האדריכלית הנחשבת בשורה הראשונה באדריכלי ישראל ליצור מבנה אחד, שלם וקוהרנטי, ועם זאת לחלקו לשני אגפים שונים באופיים המחוברים באמצעות החצר הפנימית בה נמצאת דלת הכניסה הראשית, ושתי דלתות נוספות מהמטבח ומחדר המשפחה. הגינה הפנימית נסתרת מהרחוב ומעניקה תחושת פרטיות גם מתחת לכיפת השמיים. הבית בן 200 המטרים הרבועים פרוס כמעט כולו על מפלס אחד בקומת הקרקע. מרפסת מקורה הפונה למערב מתחברת לפינת האוכל ולמטבח. מרפסת נוספת הפונה למזרח מתחברת לחדר המגורים. שלוש המרפסות מאפשרות קשר הדוק עם החוץ בכל עונה ובכל שעה. חדר השינה של ההורים מופרד מחדרי הילדים ע"י חדרי הרחצה וחדר משפחה מרווח המשמש מקום מפגש ניטרלי לכל בני המשפחה המגיחים, איש איש, מחדר השינה שלו, שהוא מקדש של פרטיות. חדר המגורים נמצא בחלל כפול בגובהו, ובקומה הראשונה עובר גשר המקשר בין המדרגות לבין חדר עבודה. גרם מדרגות חיצוני וגשר נוסף מובילים ישירות מהחצר אל חדר העבודה- מבלי שיהיה צורך לעבור דרך הבית- פתרון יעיל ונבון היכול לשמש כמשרד או כסטודיו אליו ניתן להכנס ישירות. דגש רב נתנה נוימן לפתרונות אחסון ושילבה שפע של גומחות וארונות דו- צדדיים. גודלו ומיקומו של הבית השפיעו על בחירת הצבע החיצוני: מוקה- שמנת. צבע בהיר ומצטנע, הממתן את נוכחותו הבולטת של המבנה. באזורים הנסתרים מהרחוב, נוסף גוון כהה ונועז יותר: בורדו- חמרה המדגיש אלמנטים מבניים ויוצר הרמונייה ים תיכונית עם החזית הבהירה. לתפיסתה של שרון נוימן, ובמסר לכלל האדריכלים, הצרכים והרצונות של הלקוח הם הבסיס לתכנון הבית. האגו של האדריכל, היא אומרת, אסור שישתלט על התהליך. נוימן פתחה שאלון פשוט אותו היא מעבירה ללקוחות ודרכו היא מנסה להבין את הרצונות, הצרכים והפנטזיות של מי שיגורו בבית שנים רבות. להלן השאלות של נוימן, שאלות אותן גם אדריכלים וכל מי שבונה בית חייב לשאול את עצמו. לגזור ולשמור: 1. מה השטח הרצוי? 2. הגדרת תקציב 3. מה יחסכם להפניית הבית: אור, שמש, אוורור, גודל פתחים? 4. האם יש לכם העדפות סגנוניות? 5. האם יש לכם העדפות לגבי סגנון הגינה? 6. האם תרצו להסמיך פונקציות מסויימות בבית ואם כן, אילו ומדוע? 7. באיזו מידה יש לדאוג להפרדה בין הורים לילדים? ובעתיד? 8. איך צריכה להעשות חלוקת הפונקציות בין הקומות? 9. האם אתם מרבים לארח? מסיבות, ארוחות וכו''''? בחוץ או בפנים? עד כמה צריכה להיות הפרדה ברורה בין שטחים פרטיים לשטחי אירוח? 10. האם אתם מרבים לבשל? 11. איזה מטבח אתם מעדיפים? פתוח, פתוח חלקית, או סגור? 12. היכן אוכלים ארוחות יומיומיות? 13. מה צריכה להכיל המבואה? 14. לאילו צרכים ישמש חדר המגורים? 15. לאילו צרכים ישמש חדר המשפחה? 16. לאילו צרכים ישמש חדר העבודה? 17. לאילו צרכים ישמש המרתף? 18. האם בני הבית עוסקים בתחביבים הדורשים התייחסות תכנונית? (פסנתר, סטודיו, ציוד גלישה, שולחן ביליארד וכו'''') 19. האם יש צורך במקומות אחסון רבים? 20. האם יש צורך במקום למייבש כביסה/פתרון לתליית כביסה, או שניהם? 21. האם כל ילד צריך חדר רחצה צמוד? 22. מה צריך להיות בחדר השינה הראשי? 23. צבעים וחומרים איתם אתם מרגישים נוח: 24. גג שטוח או גג רעפים או עם מפתחים? 25. האם יש לכם חלומות נוספים לגבי הבית?

בא מאהבה-מעצבי פנים

איתמר הררי, ישראלי יליד 1960 מוכר ומעורך בקרב מעצבי פנים באירופה והפך את מילנו למכורתו המקצועית.
מבין כתליה של סדנתו הוא מוציא יצירות מרתקות במגוון מסחרר. כמי שלמד אדריכלות והתמחה בעיצוב מוצר, מיישם הררי עקרונות אדריכליים ברבות מיצירותיו. מעצבי פנים כגון: טונלי. ואלי&ואלי, פוסקרינו, קרמנטה, לוקסיט וחברות עיצוב רבות נוספות, באיטליה בעיקר, מתהדרות ביצירות של איתמר הררי הנמנע מלמקד את כשרונו בתחום אחד. מגופי תאורה ועד ברזים, מרהיטים ועד מכשירי חשמל, מסכו"ם עד שעונים ועד בכלל. בכל אחת, כמעט, מעבודותיו המגוונות ניכר היטב הבסיס האדריכלי שלו והגישה הרצינית בה הוא מיישם עקרונות הנדסיים. בכל עבודותיו ניכרת סינטזה בין אמנות לבין עיצוב שימושי, בין צורה לבין פונקציה, טריטוריה פרטית משלו, אשר רק כשרונו משרטט את גבולותיה. הררי סיים את לימודי האדריכלות בפירנצה, אך עד מהרה מצא עצמו עוסק בעיקר בעיצוב מוצרים תחום בו מצא כר נרחב לכשרונו. הפרשנות הייחודית שלו ונקודת המבט האישית על עיצוב. הוא מקפיד על שימוש בחומרים משובחים אך תמיד קשוב ורגיש ליכולות של היצרן, בעבודותיו ניכרת היטב העובדה שהוא נמנע מלהסחף לתחומי הפנטזיה, וחושב הן על המשתמש הסופי והן על היכולת של התעשייה להתמודד עם יצירותיו. אחת הנקודות הבולטות בעבודותיו, היא הסדר והמשמעת. עין מיומנת של מעצבי פנים לא תוכל שלא לזהות בעבודותיו את ההקפדה על הפרטים הקטנים ביותר, תכונות שהן, כך יש לשער, תולדה של החינוך המקצועי והנסיון אותם רכש באירופה, אצל הררי לא תמצאו "כמעט" ו"בערך" הכל מהונדס, מוקפד ומובנה והתוצאה הסופית תמיד מקרינה איכות. אל לנו לחשוד בהררי ברצינות תהומית ובהעדר יכולת לקריצות שובבות. כמה וכמה מיצירותיו מגלות יותר מאשר ניצני הומור, אלא שאצל הררי ההומור מתוחכם המזכיר את ההומור של "החמישיה הקאמרית" יותר מאשר את ההומור של יצפאן...מעצבי פנים טוענים שניתן להוציא את האדם מישראל, אך לא ניתן להוציא את ישראל מהאדם: איתמר הררי מעצב עבור חברות בארץ, מרצה במוסדות להשכלה גבוהה ואף תורם מכשרונו למניפסטים פוליטיים. הוא יצר זוג משקפיים נטולי עדשות, שאת מקומן תפסו חוטי תיל, יצירה המסמלת בעיניו את יחסיה של ישראל עם שכניה הפלסטינים. ככה שאתה ישראלי, עצם מהותך גוררת אותך להתבטא ולהיות מעורב פיזית ורגשית עם המתרחש. אחת היצירות המצליחות ביותר של הררי, היא מנורת השולחן "מיר" הניצבת על שלוש רגלי מתכת התומכות בקונוס זכוכית מעוגל: השימוש בצורות גיאומטריות בסיסיות וההמנעות מהתחכמויות מיותרות הופכים יצירה זו למופת עיצובי מעורר השראה. אין ספק שהררי בא מאהבה. אהבה המצוייה עמוק בבסיס של יצירותיו וניכרת היטב בתוצר הסופי. הררי אוהב את מה שהוא עושה ועושה את מה שהוא אוהב,

מעצבי פנים סוגדים לאחיות הררי

מקום גיסו חרירי, האחות הבכירה מבין השתיים העומדות בראש משרד ארריכלים ומעצבי פניםHariri & Hariri רכשה עבור משפחתה שתי דירות בפארק אווניו בניו יורק, בו מחירי הנדל"ן נוסקים לגבהים מסחררים. האדריכליות המוכשרות עד אין קץ, נטלו את הדירות השוכנות במגדל טיפוסי שנבנה בשנות השישים של המאה הקודמת, חיברו אותן יחדיו ויצרו שלם הגדול מסכום חלקיו. פארק אווניו בניו יורק. השדרה המפורסמת מתחילה ביוניון סקוור, ברח'''' 14, וממשיכה צפונה עד רח'''' 132, עמוק בתוך טריטוריה שמרבית מעצבי פנים אינם מתקרבים אליה. חלקה של השדרה העובר לאורך סנטרל פארק, בעיקר בחלק הידוע כ- Upper East Side הוא, אולי, הכתובת הנחשקת ביותר בעולם, ומקום מושבם של רבים מבעלי המאה בעיר. הבנין בו רכשו גיסו חרירי ובעלה את הדירות הסמוכות, הוא בנין קודר למדי, רציני וחמור סבר, וכך גם היה מצבן הפנימי של הדירות. שתי האחיות שינסו מותניהן, הותירו את המעטפת החיצונית וכמה קירות ונפטרו מכל היתר. במרכז הבית יצרו חלל מגורים גדול, קירותיו לבנים וריצוף אבן אפרפרה, המכיל את המטבח, חדר מגורים ופינות ישיבה. לכאורה, די והותר ליצירת חלל מודרני מואר ונעים. לכאורה בלבד, כיוון שהאחיות חרירי לא הסתפקו בזה ושלפו את הדובדבן שבקצפת. הדובדבן, במקרה זה קרוי "מישורים מתקפלים" ( folding planes) מבנים פיסוליים המטפסים מהרצפה ומתפתלים לאורך התקרה, צבועים בגוון ירקרק ונראים כעץ מופשט, אשר בצילו יכולה לחסות המשפחה. שני המבנים יוצרים חללים מוגדרים בתוך חלל גדול, מגדירים את אזור האוכל ואזור המגורים, מבלי לחלק את החלל . גומחות קטנות ביחידות הירקרקות, צופו בעלי זהב, כמו הגומחות בהן מצוייה מערכת התאורה. הזהב הבוהק, מעניק חמימות וידידותיות לחלל הבהיר. אותם "מישורים מתקפלים" מפרידים בין האזורים השונים בחלל, ומחברים ביניהם. מה שנשמע על פניו כסתירה בקרב מעצבי פנים רבים, אך במקרה של האחיות חרירי סתירה זו היא אמת לאמיתה, האמת המקצועית שלהן. המטבח, נמצא מאחורי דלתות הזזה גדולות המאפשרות להסתירו בעת הצורך, ולהפריד אותו, אם רוצים, מחלל המגורים. כאשר חוברו שתי הדירות, נוצרה באופן טיבעי, צורת L החביבה מאוד על האחיות. בעוד שצלע אחת הוקדשה לחלל מגורים ציבורי, בצלע השניה מוקמו האזורים הפרטיים, חדרי השינה שמוקמו כולם לאורכו של מסדרון. חדר השינה הראשי בו ממוקמת גם פינת ישיבה מכיל במרכזו מיטה זוגית מינימליסטית ברוח ה"זן", ושטיחים עם דוגמאות של עיגולים מטליים מכסים את הרצפות בכל חדרי המגורים. לחדר השינה הראשי צמוד חדר אמבטיה המחופה כולו בשיש "קאררה" אפור: רצפה, קירות, משטחים, כלים סניטריים: כולם משיש. חדר האמבטיה, למרות היותו חלל אחד, חולק לשניים שוב הצליחו האחיות לחבר והפריד בו זמנית: חלק אחד שלו וחלק אחד שלה, וכל אחד מהם מכיל את כל מה שאדם זקוק לו בחדר רחצה. גיסו חרירי, מודעת היטב למה שמצופה ממנה, בחרה לבית ריהוט הולם: ספה עם קווים מתעקלים בסגנון נוגוצ''''י, כיסאות של סארינן, שולחן קפה מסיבי של קתרין ממי, וחפצי אמנות עזי נוכחות וצבע הפזורים בטוב טעם בחלל הבהיר והופכים אותו למזמין וחמים. מתוך הבית הנפלא שעיצבו האחיות חרירי יוכל כל אדם יצירתי לשאוב השראה ולאמץ מרכיבים ההולמים את טעמו. הרעיון המבריק המגולם ב"מישורים המתקפלים" של האחיות, יכול להיות מיושם גם בדירה שגרתית בקרית אונו.

מעצבי פנים מחוץ לעולם

וויליאם סאוואיה ופאולו מורוני, מעצבי הפנים מוכרים ומוכשרים בעצמם, מגישים לנו חפצים מוכרים ושימושיים בעיצוב מלהיב, המצטיינים כולם בנוכחות בולטת. ויש גם שני בתים לקינוח. בשנת 1984, יסדו וויליאם סאוויאה ופאולו מורוני את החברה הנושאת את שמם: Sawaya & Moroni מעצבי פנים מתוך רצון לייצר פריטי עיצוב עכשוויים אשר שורשיהם היצרתיים יונקים ממגוון של מסורות וגישות עיצוביות. לא עוד סגנון בולט אחד, אלא ביטוי פלורליסטי מלבב למבחר מעצבים, חומרים, גישות וסגנונות המתאפיינים, בכל זאת, במכנה משותף אחד: לכולם יש נוכחות בולטת ואיכות פיוטית. מעצבי פנים ועיצובים מתאפיינים, לדברי סאוויאה ומורוני, בעובדה שהם משוחררים מאפנה חולפת ומטרנדים עכשווים. "קול קורא" יחודי ורענן יצא מבין כתלי החברה ופנה למעצבי הפנים קריאה בנוסח: "בואו אלינו ותוכלו לעצב את הפנטזיות הכי פרועות שלכם". מעצבי פנים רבים נענו לקריאה: מייקל גרייבס, זהה חדיד, לואיג''''י סרפיני, ז''''אן נובל, קזואו שינוארה, רון ארד, דומיניק פרו ורבים אחרים, בינהם וויליאם סאוויאה עצמו. סאוויאה נולד בביירות, בירתה של שכנתנו הצפונית, ובה גם סיים את לימודי העיצוב באקדמיה הלאומית לאומנויות. בשנת 1978 עבר לאיטליה ושם פתח סדנת עיצוב בשותפות עם פאולו מורוני, שנים ספורות אחר כך, פתחו בשניים חברה המייצרת ריהוט, גופי תאורה, מפתחים ופריטים עיצוביים קורני איכות.

מעצבי פנים

בעלי בית הם אנשים מאוד משעשעים בכל הקשור לעיצוב הבית הפרטי שלהם.

כל בעל בית חושק בבית מעוצב כמו שצריך, סוג של עיצוב שמחזיק בתוכו אמירה עיצובית של ממש.

עיצוב פנים שמייצר אווירה מעולה בתוך חללי הבית ושהמבקרים בביתנו יוסיפו לדבר עוד ועוד על העיצוב לאורך ימים.

או אז, כל אחד נהיה פתאום לכזה שיכול להחליף את עבודתם של מעצבי פנים. כולנו יודעים מלאכתם של אלו ולמה שלא ניגש מיד אל המלאכה ואין שום צורך במעצבי פנים. אז הנה כל בעל בית לוקח את השאיפות העיצוביות שיש לו ועשיו ינסה האחרון להגשים אותם בתוך חללי הבית שלו ובכך לכפות את חוסר הידע שיש לו ואת כל חוסר המקצועיות שלו , ולכפות את העיצוב שהפנטסטי לדעתו שעשה בסביבת הבית שלו ללא עזרתם של מעצבי פנים מיותרים. כטענתו.

אז באמת לפעמים אנחנו מגלים שהחיים לידינו הם אכן ניחנו בכל מיני איכויות של מעצבי פנים והם אכן עשו חיל עם עיצוב הבית שלנו לפעמים החברה האלה ממש נרגשים נוכח גילוי היכולות החדשות והם אכן בוחרים בכל מיני מסלולים של מעצבי פנים. אבל, בואו נחזור לרגע למציאות. במקרים לא מעטים אף הם אותם בעלי בתים מעצבי פנים ליום אחד משאירים את הבית עזובה גמורה אסון קטסטרופלי של עיצוב. אוי לבושה. וכל זאת לאחר השקעה מרובה של מאמצים וזמן וכספים שהושקעו בבית. לו רק היינו נועצים במעצבי פנים כמה יכולנו לחסוך. והכי פדיחה היא שיש הרבה שינויים שאנחנו עושים, ללא עזרה מקצועית של מעצבי פנים, שאחר כך אי אפשר להשיב אותם על מקומם וכל תהליך העיצוב יוצא לנו נזק אחד גדול וחמור מאוד.

אז למה לא התקשרנו למשרד מעצבי פנים?
אולי כי כאלו אנחנו הישראלים? יושבים מול הטלויזיה צופים בתחרויות אולימפידה ושואלים את עצמנו "מה הבעיה בעצם"? נכנסים לבית שעוצב על ידי מעצבים פנים מקצועיים ומוערכים ושואלים את עצמנו, נו, מה הבעיה, גם אני יכולתי.

מעצבי פנים שלמדו שנים ארוכות, שראו אלפי ומאות אלפי סוגים שונים של עיצובים שונים שמושפעים מכל מיני אלמנטים וטומנים בחובם כל מיני תמות עיצוביות, סכמות צבעים נכונות שרק מעצבי פנים יודעים להכתיב לעיצבו הבית שלנו, הרהיטים , התאמה בין החללים השונים, שמירה על תמהיל נכון של אסטטיקה אל מול פונקציונאליות. כל אלו הם מרכיבים רבים וחשובים בעבודתם של מעצבי פנים ואי אפשר להתעלם מכך ולחשוב שאנו מסוגלים פשוט להתעורר בבוקרו של יום תמים ושיגרתי ולהפוך פתאום למעצבי פנים.

אז בואו נירגע וניזכר שאנחנו לא מעצבי פנים. בואו נזכר באמירה שקובעת שמה שעולה זול עולה ביותר ונודה שאנחנו איננו מעצבי פנים ואנחנו רוצים את הטוב ביותר עבור ילדינו ובני ביתנו ונעסיק את מעצבי פנים הטובים יותר שנוכל למצוא.

בית קטן בערבה

כשנכנסים לשכונת הבנים הממשיכים במושב עין יהב שבערבה קשה להאמין שמדובר באחד האזורים הצחיחים במדינת ישראל.
דשא ירוק עם רחובות ,דקלים ופרחים בשלל צבעים מקשטים רחוב שלם של בתים חדשים יפים ומעניינים. בין כל הבתים בולט לעין בית אחד, אותו מכנים תושבי עין יהב "הבית הכחול" אשר נבנה תוך שימוש בעקרונות אקולוגיים ע"י האדריכלים שרית ורון פלד ממשרד Echo Design

עיצוב הבית בערבה היא משימה לא פשוטה. נושאים של כיווני רוח וגשם, סופות חול וטמפרטורות גבוהות דורשים בראש וראשונה ניתוח שטח מעמיק והבנה באלמנטים אדריכליים התורמים לפתרון סוגיות אלו. לאילוצים האקלימיים והטופוגרפים, הצטרפו אילוצים נוספים:

* על השטח עמד בית קטן בשטח 80 מ"ר. ההחלטה היתה שלא להרוס מבנה זה, אלא לשלב אותו כחלק מהמבנה החדש. כתוצאה מהחלטה זו נוצר חלל משפחה גדול הכולל גם מעבר לחדרים. חלל זה הוסב לפינת משפחה, חדר מגורים נוסף, בעל אופי משפחתי ואינטימי אשר הפך לאחד החללים השימושיים ביותר בעיצוב הבית.

· לבית יש למעשה שתי חזיתות, אחת הפונה לרחוב ההולנדי והשניה פונה לכביש. במקרה הפרטי הזה,לחזית הפונה לכביש יש חשיבות מרובה שכן בעלת הבית מנהלת סטודיו הנמצא בחלק האחורי של הבית. העובדה כי אזור זה היה מועדף על המשפחה כאזור הגינה, והוא פונה לצפון צפון מזרח, הביאה את המתכננים להחלטה כי כל הפונקציות ה"ציבוריות" יפנו לאזור האחורי של הבית ויהנו גם מהגנה רבה יותר מפני השמש והרוחות. העובדה שלבית יש שתי חזיתות השפיעה על ההחלטה למקם את הדלת באמצע הבית, נקודת חיבור בין שתי החזיתות.

· במבואת הכניסה תוכנן "פיר אוורור",אשר ממוקם בנקודת החיבור בין כל חללי הבית הנמצאים בגבהים שונים ותקרתו הוגבהה בעוד מטר אחד .אלמנט זה לקוח מן הבניה האפריקאית.בפיר מיקמנו חלונות הפונים לצפון למזרח ולמערב. החלונות בעלי שליטה חשמלית ובפתיחתם נוצרת יניקת האויר החם המתנקז ממילא למעלה. אלמנט זה לטענת הדיירים מצליח לקרר את הבית בין 5 – 8 מעלות בחום הכבד, ויש לכך השלכות גם בצריכת החשמל. דבר נוסף הוא שהפיר משמש כמקור אור תמידי לאורך כל היום ומפחית את הצורך בתאורה.

· בני הבית דרשו קשר מתמיד בין עיצוב הבית לכל הפונקציות הציבוריות: המטבחים , בפינת המשפחה , חדר המגורים, ופינת האוכל. לשם כך תוכנן המטבח כחלל פתוח עם אי מרכזי גדול הפונה לכיוון הבית ולא החוצה. אי זה תאם גם את רצונם של בני הבית במטבח שתהיה בו אפשרות אירוח המשלבת גם את תהליך הבישול וההכנות- כך שניתן יהיה גם לארח וגם להכין אוכל בן זמנית.

· כחלק מעיצוב הבית ביקשו בני הבית היה שחדר ההורים יהיה קרוב לחדרי הילדים, אך לא צמוד אליהם. יחד עם זאת ביקשו ההורים שחדר אחד יהיה בעל נגישות גבוהה במקרה ויהיה עוד תינוק במשפחה. לכן, תוכננה יחידת ההורים כך שמעבר רחב בו ממוקמת פינת עבודה קטנה מוביל לחדר השינה. מעבר זה מרחיק את חדר ההורים מפינת המשפחה ומחדרי הילדים, למעט צלע אחת של חדר השינה הגובלת בחדר לתינוק עתידי.

· כל החללים הפונים דרומה משמשים לפונקציות של שרות ואחסון: מחסן, חדר כביסה, מקלחת.

· חלונות- כל הפתחים הגדולים פונים לכיוון צפון וצפון מזרח. בכיוון דרום מוקמו פתחים קטנים בלבד .והינם חלק מרכזי בעיצוב הבית

· העובדה שלבית היה יותר מחזית אחת דרש למעשה טיפול בכל החזיתות והפיכתן למעניינות ולא כפי שניתן למצוא הרבה בבניה פרטית חזית אחת עיקרית אליה מופנית תשומת הלב.

הרעיון האדריכלי והעיצובי של עיצוב הבית נרקם כתוצאה של אילוצים אקלימיים וטופוגרפיים בשילוב של רצונות וחלומות של בני הבית. בעל הבית תושב המקום חיפש בית שמקרין יציבות,חספוס ושימוש בחומרים מן הטבע ,בעוד בעלת הבית חלמה מאז ומעולם על בית עץ כפרי.השילוב בין שניהם היה בנית בית גדול וגבוה בעל קווים ריבועיים ושימוש נרחב של עץ גושני החודר גם לתוך הבית ושימוש בפרקט בעל גוון חם לריצוף כל הבית למעט המטבח.

הצבעוניות של הבית היתה תוצאת אהבתה של בעלת הבית לגווני הכחול. הבית טויח כולו בטיח כחול בהיר, רצפת המטבח רוצפה באריחים כחולים ואפילו חדרי האמבטיה כוסו בפסיפס בגווני כחול. כמענה לשימוש הנרחב בכחול וכדי לחמם את האווירה בחלל השתמשו המתכננים בטיח אדום עמוק בחדר המגורים והקיר במטבח הכחול צופה באריחים בגוון אדום.

הפתחים הרבים בבית הודגשו באלומיניום באפור כהה הבולט היטב על רקע הטיח הכחול.

המתכננים, נתנו דעתם בעיצוב הבית גם ליצירת הרמוניה על פי עקרונות הפנג שוואי:

· עץ – הפרקט והשימוש הנרחב בעץ גושני כמו גם הצמחיה הרבה העוטפת את הבית.

· אש – שימוש בטיח ובקרמיקה בגוונים אדומים.

· אדמה – המבנה בעל הקווים הריבועיים וצבע החול הטבעי השולט בקירות הבית

· מתכת - מאסות גדולות של פתחים מאלומיניום בגוון כהה.

· מים – הטיח הכחול ושאר האלמנטים הכחולים בבית.

נקודה נוספת עליה נתנו המתכננים תשומת לב בעיצוב הבית הוא תכנון תאורה הן בתוך הבית והן מחוצה לו.התאורה מאפשרת יצירת אוירה על ידי משחקי תאורה

דשא ירוק עם רחובות ,דקלים ופרחים בשלל צבעים מקשטים רחוב שלם של בתים חדשים יפים ומעניינים. בין כל הבתים בולט לעין בית אחד, אותו מכנים תושבי עין יהב "הבית הכחול" אשר נבנה תוך שימוש בעקרונות אקולוגיים ע"י האדריכלים שרית ורון פלד ממשרד Echo Design

עיצוב בית בערבה היא משימה לא פשוטה. נושאים של כיווני רוח וגשם, סופות חול וטמפרטורות גבוהות דורשים בראש וראשונה ניתוח שטח מעמיק והבנה באלמנטים אדריכליים התורמים לפתרון סוגיות אלו. לאילוצים האקלימיים והטופוגרפים, הצטרפו אילוצים נוספים:

* על השטח עמד בית קטן בשטח 80 מ"ר. ההחלטה היתה שלא להרוס מבנה זה, אלא לשלב אותו כחלק מהמבנה החדש. כתוצאה מהחלטה זו נוצר חלל משפחה גדול הכולל גם מעבר לחדרים. חלל זה הוסב לפינת משפחה, חדר מגורים נוסף, בעל אופי משפחתי ואינטימי אשר הפך לאחד החללים השימושיים ביותרבעיצוב הבית.

· לבית יש למעשה שתי חזיתות, אחת הפונה לרחוב ההולנדי והשניה פונה לכביש. במקרה הפרטי הזה,לחזית הפונה לכביש יש חשיבות מרובה שכן בעלת הבית מנהלת סטודיו הנמצא בחלק האחורי של הבית. העובדה כי אזור זה היה מועדף על המשפחה כאזור הגינה, והוא פונה לצפון צפון מזרח, הביאה את המתכננים להחלטה כי כל הפונקציות ה"ציבוריות" יפנו לאזור האחורי של הבית ויהנו גם מהגנה רבה יותר מפני השמש והרוחות. העובדה שלבית יש שתי חזיתות השפיעה על ההחלטה למקם את הדלת באמצע הבית, נקודת חיבור בין שתי החזיתות.

· במבואת הכניסה תוכנן "פיר אוורור",אשר ממוקם בנקודת החיבור בין כל חללי הבית הנמצאים בגבהים שונים ותקרתו הוגבהה בעוד מטר אחד .אלמנט זה לקוח מן הבניה האפריקאית.בפיר מיקמנו חלונות הפונים לצפון למזרח ולמערב. החלונות בעלי שליטה חשמלית ובפתיחתם נוצרת יניקת האויר החם המתנקז ממילא למעלה. אלמנט זה לטענת הדיירים מצליח לקרר את הבית בין 5 – 8 מעלות בחום הכבד, ויש לכך השלכות גם בצריכת החשמל. דבר נוסף הוא שהפיר משמש כמקור אור תמידי לאורך כל היום ומפחית את הצורך בתאורה.

· בני הבית דרשו קשר מתמיד בין עיצוב הבית לכל הפונקציות הציבוריות: המטבח, בפינת המשפחה , חדר המגורים, ופינת האוכל. לשם כך תוכנן המטבח כחלל פתוח עם אי מרכזי גדול הפונה לכיוון הבית ולא החוצה. אי זה תאם גם את רצונם של בני הבית במטבח שתהיה בו אפשרות אירוח המשלבת גם את תהליך הבישול וההכנות- כך שניתן יהיה גם לארח וגם להכין אוכל בן זמנית.

· כחלק מעיצוב הבית ביקשו בני הבית היה שחדר ההורים יהיה קרוב לחדרי הילדים, אך לא צמוד אליהם. יחד עם זאת ביקשו ההורים שחדר אחד יהיה בעל נגישות גבוהה במקרה ויהיה עוד תינוק במשפחה. לכן, תוכננה יחידת ההורים כך שמעבר רחב בו ממוקמת פינת עבודה קטנה מוביל לחדר השינה. מעבר זה מרחיק את חדר ההורים מפינת המשפחה ומחדרי הילדים, למעט צלע אחת של חדר השינה הגובלת בחדר לתינוק עתידי.

· כל החללים הפונים דרומה משמשים לפונקציות של שרות ואחסון: מחסן, חדר כביסה, מקלחת.

· חלונות- כל הפתחים הגדולים פונים לכיוון צפון וצפון מזרח. בכיוון דרום מוקמו פתחים קטנים בלבד .והינם חלק מרכזי בעיצוב הבית

· העובדה שלבית היה יותר מחזית אחת דרש למעשה טיפול בכל החזיתות והפיכתן למעניינות ולא כפי שניתן למצוא הרבה בבניה פרטית חזית אחת עיקרית אליה מופנית תשומת הלב.

הרעיון האדריכלי והעיצובי של עיצוב הבית נרקם כתוצאה של אילוצים אקלימיים וטופוגרפיים בשילוב של רצונות וחלומות של בני הבית. בעל הבית תושב המקום חיפש בית שמקרין יציבות,חספוס ושימוש בחומרים מן הטבע ,בעוד בעלת הבית חלמה מאז ומעולם על בית עץ כפרי.השילוב בין שניהם היה בנית בית גדול וגבוה בעל קווים ריבועיים ושימוש נרחב של עץ גושני החודר גם לתוך הבית ושימוש בפרקט בעל גוון חם לריצוף כל הבית למעט המטבח.

הצבעוניות של הבית היתה תוצאת אהבתה של בעלת הבית לגווני הכחול. הבית טויח כולו בטיח כחול בהיר, רצפת המטבח רוצפה באריחים כחולים ואפילו חדרי האמבטיה כוסו בפסיפס בגווני כחול. כמענה לשימוש הנרחב בכחול וכדי לחמם את האווירה בחלל השתמשו המתכננים בטיח אדום עמוק בחדר המגורים והקיר במטבח הכחול צופה באריחים בגוון אדום.

הפתחים הרבים בבית הודגשו באלומיניום באפור כהה הבולט היטב על רקע הטיח הכחול.

המתכננים, נתנו דעתם בעיצוב הבית גם ליצירת הרמוניה על פי עקרונות הפנג שוואי:

· עץ – הפרקט והשימוש הנרחב בעץ גושני כמו גם הצמחיה הרבה העוטפת את הבית.

· אש – שימוש בטיח ובקרמיקה בגוונים אדומים.

· אדמה – המבנה בעל הקווים הריבועיים וצבע החול הטבעי השולט בקירות הבית

· מתכת - מאסות גדולות של פתחים מאלומיניום בגוון כהה.

· מים – הטיח הכחול ושאר האלמנטים הכחולים בבית.

נקודה נוספת עליה נתנו המתכננים תשומת לב בעיצוב הבית הוא תכנון תאורה הן בתוך הבית והן מחוצה לו.התאורה מאפשרת יצירת אוירה על ידי משחקי תאורה.

עיצוב הבית מצא דיירים

בראשית שנות התשעים, רכש יזם הנדל"ן הארי "קוקו" בראון חלקה בת 35 מגרשים גדולים באזור הפחות נחשק בהמפטונס, לונג איילנד ושילם עבורה 1.6 מליון דולר. בראון, במהלך שיווקי מבריק,פנה לטובי האדריכליםלעיצוב הבית וביקש מכל אחד לבנות בית באחד המגרשים. הבית הראשון שהושלם, תוכנן ע"י האחיות חרירי ונמכר בשלושה מליון דולר, סכום לא גבוה עבור בית בהמפטונס. הלקוח קיבל את עיצוב הבית כבית חלומות והאחיות חרירי הוסיפו ערך חדש לרשימת הצלחותיהן.

כשהארי "קוקו" בראון נפטר באוקטובר 2005, הוא נפטר כאיש עשיר. עשיר מאוד אפילו.

הפרוייקט האחרון בו עסק, היה הבתים בעיירה סאגאפונק (Sagaponac ) בלונג איילנד,

נתח נדל"ן נחשק ביותר, עליו בנו עשירי ניו יורק בתי קיץ אופנתיים. כשקנה את הקרקע באזור הכי פחות נחשק בעיירה במחיר מציאה, כדרכו של כל יזם בעל חזון, ידע מפיסת קרקע זו הוא עומד לגרוף זרם מזומנים נאה, אלא שאיש לא העלה בדעתו אז, אפילו לא בראון עצמו, עד כמה נאה יהיה אותו הון עתידי. בראון התחבר לצורך הפרוייקט עם ריצ''''ארד מאייר, אדריכל מוכר וידוע בעיצוב הבית, וביקש ממנו לגייס את מיטב האדריכלים, על מנת שכל אחד יבנה בית שונה ויתן לעיצוב הבית מימד שונה. במקום לבנות קומפלקס פרברי טיפוסי המורכב מבתים דומים, החליט בראון לקרוץ לפלח השוק המתאים באמצעות בתים שונים זה מזה שנבנו על ידי אדריכלים מובילים. בראון האמין שאנשים בעלי ממון, הרוצים בית יחודי ומיוחד בהמפטונס, יעמדו בתור על מנת לרכוש את הבתים. בתדריך שקיבל כל אדריכל היו כמה כללים: בניין מאופק, צנוע במידותיו, שמיש, הגיוני ולא יומרני. מבנה שישתלב בסביבתו ויכבד אותה. האחיות גיסו ומודז''''גן חרירי תרגמו את עיצוב הבית ליצירה חדשנית ומלהיבה, עבור לקוח שעדיין אינו קיים. לדברי גיסו חרירי, לתכנן בית מבלי לדעת מי הלקוח הוא אתגר לא פשוט: "עצם העובדה שהיה עלינו לחשוב על פתרונות ההולמים מגוון רחב של דיירים היא אתגר גדול" האם בבית תתגורר משפחה עם ילדים? או אולי אנשים מבוגרים? "היינו צריכות למצוא פתרונות שיתאימו לכולם" מוסיפה חרירי. בסופו של דבר נמכר הבית לזוג ללא ילדים סמוך מאוד לאחר שהושלם. כשפגשו האחיות את הזוג, אמרה גיסו: "הבית עצמו מצא את הבעלים המתאימים לו, ולא להיפך, כמו שמקובל".

בכל עבודותיהן של חרירי בעיצוב הבית הן נמלטות מהמקובל, והמושג, כן נראה, כלל אינו נמצא בלקסיקון המקצועי שלהן. הבית בסאגאפונק הוא דוגמה משובחת למקבץ פתרונות מקוריים ולא מקובלים בהן השתמשו האחיות. את ההשראה לבית קיבלו האחיות מפסלו של אלברטו ג''''אקומטי "דמות בקופסה בין שתי קופסאות שהן בתים"

(“Figure in a Box Between Two Boxes Which Are Houses.” )

הפסל מורכב משתי קופסאות המחוברות באמצעות חלל הנמצא ביניהן ובתוך החלל, עומדת דמות אנושית- הפסל מוגבה מהקרקע באמצעות ארבע רגליים.

הבית בנוי בצורת L הנוצרת משני מבנים מלבניים מחוברים. בכל מבנה מלבני מצויים פתחים גדולים ורחבים, אותם ניתן להעלים באמצעות מערכת של תריסי מתכת שהותקנו על הקירות החיצוניים. דרך זו מאפשרת שליטה ברמת החשיפה וברמת הפרטיות, החללים מתגלים ונעלמים והופכים ציבורי לפרטי ופרטי לציבורי במינון המדוייק לעיצוב הבית המתאים לדיירים באותה נקודת זמן.

המבנה הצורני של הבית ממסגר את הנוף והסביבה עבור דייריו ומאפשר לסביבה, לחזות בפעילות החברתית הרוחשת בטבורו של הבית: ברכת השחיה והמשטחים המפלסיים המקיפים אותה הנשקפים מכל חלון בבית, ואף, במידה מסויימת, גם מהרחוב. בהית המינימליסטי והאלגנטי, משמש לעיתים כבמה עליה מתרחשת פעילות אנושית וחברתית, המשקפת את האיכות הדרמטית שלו.

לבית, למרות שטחו הגדול, כ- 450 מ"ר, יש נוכחות צנועה, נעימה ובלתי מאיימת. העובדה שגם הוא, בדומה לפסל ממנו שאב השראה, נראה קליל ואוורירי, כמעט מרחף מעל הקרקע, תורמת רבות לנוכחות האלגנטית והידידותית.

שביל ארוך ומוגבה מעל הקרקע מוביל לדלת הכניסה הראשית. כל חללי המגורים נמצאים במפלס אחד: ארבעה חדרי שינה, מטבח פתוח הצמוד לחדר המגורים, חדר אוכל, חדר מגורים נוסף, חדר עבודה וספרייה בה נמצא גם בר משקאות. מתוך כל אחד משני חדרי המגורים ניתן לצאת ישירות לבריכת השחיה דרך דלתות הזזה גדולות. בקומת המרתף, נמצא חדר שינה נוסף וחדר הקרנה רחב ידיים.

"כשהארי "קוקו" בראון פנה אלינו, הוא ביקש שניצור אמנות" מספרת גיסו חרירי, "ניסינו לעשות דבר מה שיש בו ערך אמנותי, כל האזור הפך להיות כמעט מוזיאון לאדריכלות" מאמציהן של האחיות חרירי עלו יפה והן הצליחו ליצור עיצוב בית מלהיב, חכם ואלגנטי עם הקשרים אמנותיים נרחבים. בני הזוג שרכשו אותו, סיפר מאוחר יותר שהם התאהבו בבית במבט ראשון.

עוד בנושא זה בפורטל ריצוף ואמבט

עיצוב הבית באתונה

מודרניזם ומסורת חיים זה לצד זה בהרמוניה מופלאה של עיצוב הבית שעיצב וויליאם סאוואיה בפרבר יוקרתי של אתונה. הבית שנבנה עבור ג'והן וונה דלודיס, הבעלים של רשת של חנויות עיצוב ביוון, משמש כבמה למחזה ויזואלי המתחדש ומשתנה לעיתים תכופות, כמעט על בסיס יומי. כחובבי עיצוב הבית נלהבים ושוחרי אמנות אניני טעם, הנהנים מנגישות גבוהה לאוצרות האמנותיים המצויים בחנויות שלהם, משתמש הזוג בבית כחלל תצוגה לחפצי אמנות ולרהיטים.

סאוואיה תכנן את עיצוב הבית בקווים ברורים ומוגדרים, ויצר דו קיום בין עכשוויות ובין מסורת, בין קלאסיקה הנטועה עמוק בסגנון היווני ולבין גישה מודרנית ועכשווית, כפי שמסביר סאוואיה: "זהו בית יווני במהותו, המודרניות מתבטאת בבחירת הצבעים ובעיבוד מודרני לחומרים קלאסיים" המבנה הגדול, 680 מ"ר שטחו, מצופה כולו בשיש לבן וחזותו החיצונית משדרת עכשוויות: מבנים ומסיביים בהם נפתחו מפתחים אנכיים גדולים המאזנים את המבנה ותורמים למראה קל, פתוח, ידידותי המאיר פניו לסביבתו. החלונות הגדולים הינם דומיננטים בעיצוב הבית ואינטראקציה מעניינת בין "פנים" לבין "חוץ" המתעצמת גם מנוכחותן של מרפסות גדולות. בפנים, המראה הוא קלאסי יותר: חלוקה קפדנית של חללים גיאומטריים. בפתחו של כל חלל ניצבים עמודי שיש לבן, בו השתמשו גם לריצוף הבית כולו. על כל קירות הפנים יושם טיח ונציאני בגוון שנהב עם עיטורים מעטים של עלי זהב. במפלס הקרקע חלל מגורים הפתוח, הכולל את המטבח וחדר האוכל חלל שופע אור החודר אליו דרך החלונות הגדולים והדלתות הנפתחות לבריכת השחיה. עיצוב

הבית, המשמש במה וחלל תצוגה ליצירות אמנות, אף הוא יצירת אמנות מפעימה. מודרניזם ומסורת חיים זה לצד זה בהרמוניה מופלאה של עיצוב הבית שעיצב וויליאם סאוואיה בפרבר יוקרתי של אתונה. הבית שנבנה עבור ג''''והן וונה דלודיס, הבעלים של רשת של חנויות עיצוב ביוון, משמש כבמה למחזה ויזואלי המתחדש ומשתנה לעיתים תכופות, כמעט על בסיס יומי. כחובבי עיצוב הבית נלהבים ושוחרי אמנות אניני טעם, הנהנים מנגישות גבוהה לאוצרות האמנותיים המצויים בחנויות שלהם, משתמש הזוג בבית כחלל תצוגה לחפצי אמנות ולרהיטים.
סאוואיה תכנן את עיצוב הבית בקווים ברורים ומוגדרים, ויצר דו קיום בין עכשוויות ובין מסורת, בין קלאסיקה הנטועה עמוק בסגנון היווני ולבין גישה מודרנית ועכשווית, כפי שמסביר סאוואיה: "זהו בית יווני במהותו, המודרניות מתבטאת בבחירת הצבעים ובעיבוד מודרני לחומרים קלאסיים" המבנה הגדול, 680 מ"ר שטחו, מצופה כולו בשיש לבן וחזותו החיצונית משדרת עכשוויות: מבנים ומסיביים בהם נפתחו פתחים אנכיים גדולים המאזנים את המבנה ותורמים למראה קל, פתוח, ידידותי המאיר פניו לסביבתו. החלונות הגדולים הינם דומיננטים בעיצוב הבית ואינטראקציה מעניינת בין "פנים" לבין "חוץ" המתעצמת גם מנוכחותן של מרפסות גדולות. בפנים, המראה הוא קלאסי יותר: חלוקה קפדנית של חללים גיאומטריים. בפתחו של כל חלל ניצבים עמודי שיש לבן, בו השתמשו גם לריצוף הבית כולו. על כל קירות הפנים יושם טיח ונציאני בגוון שנהב עם עיטורים מעטים של עלי זהב. במפלס הקרקע חלל מגורים הפתוח, הכולל את המטבח וחדר האוכל חלל שופע אור החודר אליו דרך החלונות הגדולים והדלתות הנפתחות לבריכת השחיה. עיצוב
הבית, המשמש במה וחלל תצוגה ליצירות אמנות, אף הוא יצירת אמנות מפעימה.

סטודיו לעיצוב פנים

בין כל החנויות המוכרות חפצי עיצוב לבית ב"דיזיין סנטר", האדריכלית ומעצבת הפנים אווה סמואלוב, סנדלר שאינו הולך יחף, עצבה לעצמה סטודיו בתוך חלל בן פחות מ- 40 מ"ר. סמואלוב מספרת למה ואיך: ההחלטה לעבור לסטודיו חדש התבשלה אצלי לא מעט זמן, אבל ההחלטה לפתוח אותו דווקא בדיזיין סנטר התקבלה בשנייה אחת. תמהיל העסקים בקניון מתאים לתחום הפעולה שלי, ומערכת יחסים נפלאה עם בעלי המרכז ועם האנשים המפעילים אותו הבטיחה שיתוף פעולה ופרגון הדדי. השאלה היחידה שנשארה פתוחה היתה - איך לעזאזל עושים יוצרים סטודיו לעיצוב פנים בחלל שהוא, מה לעשות...סוג של חנות. שטח הסטודיו הוא מעט פחות מ-40 מ"ר. על מנת לשמר תחושה של מרחב החלטתי להימנע עד כמה שניתן מקירות פנימיים ולהגדיר את האזורים השונים באמצעות ריהוט, חומרים, צבע ותאורה. חלון הראווה יצר אשליה של מרחב והבטיח יתרון מסוים של חשיפה לעוברים ושבים, אך מאידך יצר איום על הפרטיות ועל השקט הנדרש לעבודה. הדילמה נפתרה על ידי החלפת החזית כולה בזכוכית חלבית, למעט שני פסים שקופים המאפשרים הצצה פנימה. אחד מהפסים מכוסה ב"טפט של מילים", עיבוד גרפי של המעצבת והאמנית רנה רזניקוב רוזנטל לטקסט שכתבתי בכתיבה אסוציאטיבית במקביל לעבודה על החלל. הטקסט הזה, "המילים שלי", מספר את הסיפור המקצועי והאישי שלי כמו גם את סיפור ההקמה של הסטודיו, כאשר בין המילים נמצאים שמות בעלי המקצוע והספקים השונים שלקחו חלק בתהליך. האלמנט הדומיננטי ביותר בחלל הוא פס תאורה ירוק זרחני שקוע בתקרה, החוצה את הסטודיו לעיצוב פנים מדלת הכניסה ועד לקיר הגב, מזמין את המבקרים לצעוד פנימה ומסייע בהגדרת החללים והפונקציות. אזור הכניסה, מימין לפס התאורה הירוק, כולל עמדת עבודה ומנגד פינת הסבה עם כורסאות המתנה המשמשות גם לפגישות עבודה נינוחות על כוס קפה. מחיצה בנויה ומטבחון מפרידים בין אזור ההמתנה לשולחן הישיבות, המסומן בגוף תאורה דומיננטי בצבע ירוק זרחני. אזור העבודה הראשי נמצא בצידו השני של הסטודיו ומוסתר מהחזית באמצעות מחיצת גבס נמוכה המחבקת ספרייה וחלל אכסון.כחלק מעיצוב הפנים ועל מנת לבדל את האזור הזה השתמשתי בטפט שחור ובתאורה נסתרת, המדגישה את המחיצה ואת העובדה שאינה מגיעה לתקרה ומוסיפה לתחושת המרחב. הגוונים השונים בסטודיו נבחרו במטרה ליצור חלל שנעים לשהות ולעבוד בו - רקע רגוע בגווני אפור, ונגיעות של צבעים זרחניים ונצנצים. באזור הכניסה תליתי מראה גדולה במסגרת זהב מגולפת המרככת את הקו הנקי של עיצוב הסטודיו ומאפשרת לי שליטה על דלת הכניסה מפינת העבודה המוסתרת שלי. יש לי זיקה חזקה לצבעים והתייחסות לא שגרתית לעבודה בצבע .היה לי חשוב זה יבוא לידי ביטוי בעיצוב הפנים של בסטודיו שלי. אדריכלית ומעצבת הפנים אווה סמואלוב, סנדלר שאינו הולך יחף, עצבה לעצמה סטודיו בתוך חלל בן פחות מ- 40 מ"ר. סמואלוב מספרת למה ואיך: ההחלטה לעבור לסטודיו חדש התבשלה אצלי לא מעט זמן, אבל ההחלטה לפתוח אותו דווקא בדיזיין סנטר התקבלה בשנייה אחת. תמהיל העסקים בקניון מתאים לתחום הפעולה שלי, ומערכת יחסים נפלאה עם בעלי המרכז ועם האנשים המפעילים אותו הבטיחה שיתוף פעולה ופרגון הדדי. השאלה היחידה שנשארה פתוחה היתה - איך לעזאזל עושים יוצרים סטודיו לעיצוב פנים בחלל שהוא, מה לעשות...סוג של חנות. שטח הסטודיו הוא מעט פחות מ-40 מ"ר. על מנת לשמר תחושה של מרחב החלטתי להימנע עד כמה שניתן מקירות פנימיים ולהגדיר את האזורים השונים באמצעות ריהוט, חומרים, צבע ותאורה. חלון הראווה יצר אשליה של מרחב והבטיח יתרון מסוים של חשיפה לעוברים ושבים, אך מאידך יצר איום על הפרטיות ועל השקט הנדרש לעבודה. הדילמה נפתרה על ידי החלפת החזית כולה בזכוכית חלבית, למעט שני פסים שקופים המאפשרים הצצה פנימה. אחד מהפסים מכוסה ב"טפט של מילים", עיבוד גרפי של המעצבת והאמנית רנה רזניקוב רוזנטל לטקסט שכתבתי בכתיבה אסוציאטיבית במקביל לעבודה על החלל. הטקסט הזה, "המילים שלי", מספר את הסיפור המקצועי והאישי שלי כמו גם את סיפור ההקמה של הסטודיו, כאשר בין המילים נמצאים שמות בעלי המקצוע והספקים השונים שלקחו חלק בתהליך. האלמנט הדומיננטי ביותר בחלל הוא פס תאורה ירוק זרחני שקוע בתקרה, החוצה את הסטודיו לעיצוב פנים מדלת הכניסה ועד לקיר הגב, מזמין את המבקרים לצעוד פנימה ומסייע בהגדרת החללים והפונקציות. אזור הכניסה, מימין לפס התאורה הירוק, כולל עמדת עבודה ומנגד פינת הסבה עם כורסאות המתנה המשמשות גם לפגישות עבודה נינוחות על כוס קפה. מחיצה בנויה ומטבחון מפרידים בין אזור ההמתנה לשולחן הישיבות, המסומן בגוף תאורה דומיננטי בצבע ירוק זרחני. אזור העבודה הראשי נמצא בצידו השני של הסטודיו ומוסתר מהחזית באמצעות מחיצת גבס נמוכה המחבקת ספרייה וחלל אכסון.כחלק מעיצוב הפנים ועל מנת לבדל את האזור הזה השתמשתי בטפט שחור ובתאורה נסתרת, המדגישה את המחיצה ואת העובדה שאינה מגיעה לתקרה ומוסיפה לתחושת המרחב. הגוונים השונים בסטודיו נבחרו במטרה ליצור חלל שנעים לשהות ולעבוד בו - רקע רגוע בגווני אפור, ונגיעות של צבעים זרחניים ונצנצים. באזור הכניסה תליתי מראה גדולה במסגרת זהב מגולפת המרככת את הקו הנקי של עיצוב הסטודיו ומאפשרת לי שליטה על דלת הכניסה מפינת העבודה המוסתרת שלי. יש לי זיקה חזקה לצבעים והתייחסות לא שגרתית לעבודה בצבע .היה לי חשוב זה יבוא לידי ביטוי בעיצוב הפנים של בסטודיו שלי.

עוד בנושא אפשר לקרוא בפורטל מטבחים

עיצוב פנים בוראת עולם

הטיעון האומר שבכל מעצב פנים יש מעט מן האלוהים, מקבל חיזוק מעבודותיה של איילה צרפתי הבוראת עולמות שלמים משלה. מושפעת מהטבע בכלל ומיצורים תת ימיים בפרט, מנסה צרפתי לשפר את המקור ולברוא יקום שאולי גם אלוהים היה בורא, אם רק היו לו יותר משבעה ימים. יצור מוזר הוא האדם: בידו האחת הורס ומחריב את הטבע, כורת יערות, מחסל מינים של בעלי חיים ומקרב שואה אקולוגית, ובידו השניה יוצר יצירות מופלאות המושפעות מהטבע ומחקות אותו. איילה צרפתי שייכת לסוג השני, עיצוביה בעלי המראה האורגני הציבו אותה בראש הפירמידה של המעצבים הישראלים המצליחים בעולם. איילה מתמקדת בעיצוב פנים בעיקר בכורסאות ובגופי תאורה אשר עיצובם מושפע ישירות מהטבע הימי: אלמוגים, מדוזות, שושנות ים ודגים, ותסלח לנו איילה אם השמטנו יצור ימי או שניים. סדנת העיצוב שלה, Aqua Creations, נוסדה בתחילת 1994 והצליחה תוך זמן קצר למקד את תשומת הלב הציבורית והתקשורתית בארצות רבות בעולם. כפי שמגזין זה טוען מימים ימימה, כשרון אמיתי אינו יודע גבולות ומצליח לכבוש את עולם עיצוב פנים גם אם הוא ממוקם בדרום תל אביב. כיום, יש לסדנה של צרפתי נציגויות בניו יורק ובהולנד, ועבודותיה הנחשקות מוצגות בגלריות ובאולמות תצוגה באנגליה, צרפת, איטליה, רוסיה, ספרד, קנדה וברזיל. הישג מרשים ביותר הנובע מההכרה העולמית ביופיין הבלתי מעורר ובנוכחות המרשימה והבולטת של יצירותיה. לאחר שכבשו יצירותיה את בתיהם של שוחרי העיצוב, החלה איילה בסיועו הנמרץ של בעלה, אלבי צרפתי, בנסיונות לחדור לשוק המוסדי: מסעדות, מבני ציבור ונמלי תעופה- זה היעד החדש אותו מן הסתם תכבוש במהירות. מסביר אלבי צרפתי: "רכשנו נסיון רב במתקנים גדולים כמו היצירה שהתקנו בפארק האוקיינוגרפי בולנסיה, ספרד...אקווה תוכל להתחרות בפרוייקטים עבור נמלי תעופה, מוזיאונים, וחללים ציבוריים גדולים" הזוג דורש, ועושה: יצירותיה של צרפתי מפארות, בין השאר, קזינו באטלנטיק סיטי, ומלון בלוס אנג'לס. מי שירצה להתרשם מקרוב מיכולת היצירתית של צרפתי ומכשרונה לעצב חללים מרשימים, מוזמן לבקר במסעדת "כוכב הים האדום" באילת אשר כל עיצוב הפנים שלה נושא בברור את חותם כשרונה של צרפתי. המסעדה השוכנת מתחת לפני הים ומוקפת שוניות אלמוגים היא במה ראוייה ליצירות האורגניות של צרפתי, המתמזגות בחן עם הרקע הטבעי וכטוב ליבו של הסועד ביין, הוא עשוי להתקשות להבחין בין יצירותיה של אמא טבע לבין יצירותיה של צרפתי. האבולוציה הוציאה אותנו מהמים, איילה צרפתי מחזירה אותנו אליהם.

עוד בנושא באתר ריצוף ואמבט

עיצוב פנים - מלון בדובאי

בעוד אנו עוסקים בחלומות, יש העוסקים בהגשמתם. התואר "שוויץ של המזרח התיכון" ראוי להנתן לאמירות דובאי במפרץ הפרסי. מלון "בורג'''' אל ערב" הוא דוגמה מאלפת לכך ומוכר כסמל לאדריכלות ועיצוב פנים בקרב אדריכלים מפורסמים בעולם,מתכננים טיול בדובאי? "בורג'''' אל ערב" הוא המלון לשהות בו. לו מנורת הקסמים של אלדין היתה מגיעה לידיהם של מתכנני מלון "בורג'''' אל ערב" ספק רב אם הם היו מצליחים ליצור באמצעותה יצירה מפוארת יותר מזו שהצליחו ליצור בכלים קונבנציונאליים יותר. מלון בורג'''' אל ערב נראה כאילו נלקח מאגדות אלף לילה ולילה ומצא עצמו שתול בהווה. המבנה המרהיב בצורת מפרש ענק הפרוש מעל למרחבים הים הכחולים, מתנוסס לגובה 321 מטר, גבוה יותר ממגדל אייפל ונמוך רק בשישים מטר מ"אמפייר סטייט בילדינג" בניו יורק. אם נוסיף לכך את העובדה שהקומפלקס כולו נבנה על אי מלאכותי במרחק 300 מ'''' מהחוף, יאלצו גם היותר ציניים שבינינו להודות שמזרח תיכון חדש הוא רעיון לא רע . בורג'''' אל ערב הוא המלון הגבוה בעולם וצלליתו דמוית המפרש הפכה לסמל של דובאי, מונומנט אולטרה מודרני אשר חזיתו מרמזת על הנפלאות הממתינות לאורחים בין כתליו. המלון הוא חלק מקופלקס בילוי ונופש הקרוי Jumeirah Beach Resort ומכיל גם פארק מים משוכלל ומלון נופש נוסף. השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לבין המסורת העתיקה של הכנסת האורחים הופכת את בורג'''' אל ערב לסמל המהות של דובאי, המשלבת בין חידושי ההווה לבין מסורות העבר. העובדה שהאזור כולו מבוסס בנפט אשר מחירו מאמיר מיום ליום, ודאי שאינה פוגעת ביכולת הפיננסית להקים פרוייקטים אדירים כמו בורג'''' אל ערב. חברת האחזקות "ג''''ומיירה" אשר המלון נמצא בבעלותה, שייכת לאיל ההון מוחמד עלי אלבר, אשר מחזיק באמצעות "ג''''ומיירה" מלון במנהטן, בונה מלון בשנחאי, ומתכנן להתרחב לסן פרנסיסקו,בייג''''ין, מיאמי, והאיים הקריביים... בבורג'''' אל ערב, 202 חדרים וסוויטות, בגובה כפול בשטח הנע בין 170 מ"ר לחדרים הקטנים, לבין 780 מ"ר בסוויטות המלכותיות. לכל אחד מהחדרים מפתחים חזית זכוכית לכיוון הים והם מכילים בתוכם פאר מדהים עתיר שיש, שטיחים יקרים, מראות, ריהוט מעוצב, קטיפה, עור ופסיפס עוטפים כל אורח באוירה קסומה ומאפשרים לו להרגיש, לפחות ללילה אחד, כמו הרון אל ראשיד, באחד מאלף ואחד הלילות, ואולי אף יותר מכך, כיוון שכל חדר מצוייד גם בכל אביזרי הטכנולוגיה העכשווית הכוללים מסכי פלזמה גדולים, די.וי.די, מחשב, חיבור קבוע לאינטרנט, פקס, מכונת צילום ושליטה מרכזית בתאורה ובמיזוג האויר. כל הפאר הזה מחויר לעומת העיצוב פנים המדהים, המוגזם והמסחרר התוקף את חושיו של האורח בשטחים הציבוריים: יש אשר יאהבו זאת ויש אשר יעוו את פניהם לנוכח אנדרטת הקיטש ויחפשו, לשווא, איזה רמז לאיפוק- בכל מקרה, שטחיו הציבוריים של בורג'''' אל ערב לא נועדו להיות רקע ניטרלי ושקט לפעילות האנושית המתרחשת בהם, הפאר הוא השחקן הראשי, ההגזמה היא הנורמה ולאורחים המסוחררים לא נותר אלא לשוטט בתוך התפאורה הפנטסטית ולהדחיק כל הרהור על מינימליזם. לובי בוהק ונוצץ בעל רצפת פסיפס בצהוב כחול ושחור, מוקף בעמודי זהב עצומי מידות וחלון זכוכית ענק משקיף אל מימי המפרץ, בעיצוב פנים מדהים נתקל גם בספא, מכון כושר, מסעדות: הכל מרוצף ומקורה בשיש ובפסיפסים, זהב וארגמן מכל עבר בתערובת סגנונות עיצוב פנים משלל תקופות ומקומות, עם בולטות מסויימת לסגנונות יווני קלאסי, רומי, מצרי עתיק, ואל לנו לשכוח את צרפת לפני המהפיכה.

הרמוניה בעיצוב פנים בקומה ה13

האדריכל אורי פלן קיבל לידיו מעטפת חיצונית עירומה של דירה דו מפלסית ברובע לב העיר בתל אביב ויצר הרמוניה עיצובית עכשוית, מינימליסטית ושקטה המנותקת מהמולת העיר הסואנת הנשקפת מהחלונות.
תל אביב מלמעלה נראית הרבה יותר טוב מכפי היא נראית למשוטט ברחובותיה. הטיח המתקלף מעל הבנינים הישנים, הלכלוך, הפיח, ההמולה, גללי הכלבים וצפירות נהגים קצרי רוח המתעקשים לנהוג ברכבי שטח עתירי מימדים ברחובות הצרים של מרכז העיר- כל אלו נעלמים כשמביטים על העיר מלמעלה, מהחלונות הגדולים בדירה בקומה ה-13 של בנין רובע לב העיר ברחוב מאז"ה.
באמצעות עיצוב פנים האלגנטי והמינימליסטי, קירות, רצפה ומשטחים בהירים ובחירה מודעת במגוון מצומצם של חומרים, יצר האדריכל אורי פלן רקע מעודן ומאופק לרהיטים המוקפדים ולנוף הנשקף מהחלונות.
הדירה מחולקת לחלל ציבורי במפלס התחתון ולחללים פרטיים, מגוננים ואינטימיים במפלס העליון.
פלן עיצב את המפלס התחתון כחלל אחד גדול ופתוח, עיצוב פנים כולל חדר מגורים רחב ידיים, פינת אוכל, פינת טלוויזיה ומטבח המופרדים זה מזה ברמזים מעודנים ויוצרים תחושת מרחב. את המטבח הפריד האדריכל מחדר המגורים ותחם אותו בדלפק עץ בהיר המשמש להכנת מזון ולאכילה. באותו עץ בדיוק השתמש פלן גם בחדרי האמבטיה כתחליף למשטחי השיש או הקרמיקה המסורתיים.כחלק מעיצוב פנים עיצב
חדר העבודה המצוי במפלס העליון משקיף על החלל הציבורי באמצעות פתח גדול בקיר, המאפשר לנמצאים בו גם פרטיות וגם אפשרות להתחבר לשטח הציבורי.
ביחידת ההורים, נבנה חדר האמבטיה הצופה לים והופרד בקיר זכוכית מחדר השינה, ובכך מתאפשרת צפיה בנוף מהנוף גם מהמיטה.
ביחידת הילדים, חדר שינה מרווח אליו צמוד חדר אמבטיה.
הדירה כולה רוצפה בעיצוב פנים - שיש בהיר והקירות אף הם נצבעו בגוונים בהירים. השימוש במספר מועט של חומרים (שיש, עץ וזכוכית) ובמוטיבים חוזרים בחלקים השונים של הדירה, יוצרים הרמוניהבעיצוב הפנים המאחדת את החלקים השונים ליצירה אחת שלמה. במה מינימליסטית שאינה מתחרה בשחקנים הראשיים המופיעים עליה: הריהוט היחודי של אריק בן שמחון והנוף הנשקף מהחלונות הגדולים.

הרמוניה בעיצוב פנים בקומה ה13

האדריכל אורי פלן קיבל לידיו מעטפת חיצונית עירומה של דירה דו מפלסית ברובע לב העיר בתל אביב ויצר הרמוניה עיצובית עכשוית, מינימליסטית ושקטה המנותקת מהמולת העיר הסואנת הנשקפת מהחלונות.
תל אביב מלמעלה נראית הרבה יותר טוב מכפי היא נראית למשוטט ברחובותיה. הטיח המתקלף מעל הבנינים הישנים, הלכלוך, הפיח, ההמולה, גללי הכלבים וצפירות נהגים קצרי רוח המתעקשים לנהוג ברכבי שטח עתירי מימדים ברחובות הצרים של מרכז העיר- כל אלו נעלמים כשמביטים על העיר מלמעלה, מהחלונות הגדולים בדירה בקומה ה-13 של בנין רובע לב העיר ברחוב מאז"ה.
באמצעות עיצוב פנים האלגנטי והמינימליסטי, קירות, רצפה ומשטחים בהירים ובחירה מודעת במגוון מצומצם של חומרים, יצר האדריכל אורי פלן רקע מעודן ומאופק לרהיטים המוקפדים ולנוף הנשקף מהחלונות.
הדירה מחולקת לחלל ציבורי במפלס התחתון ולחללים פרטיים, מגוננים ואינטימיים במפלס העליון.
פלן עיצב את המפלס התחתון כחלל אחד גדול ופתוח, עיצוב פנים כולל חדר מגורים רחב ידיים, פינת אוכל, פינת טלוויזיה ומטבח המופרדים זה מזה ברמזים מעודנים ויוצרים תחושת מרחב. את המטבח הפריד האדריכל מחדר המגורים ותחם אותו בדלפק עץ בהיר המשמש להכנת מזון ולאכילה. באותו עץ בדיוק השתמש פלן גם בחדרי האמבטיה כתחליף למשטחי השיש או הקרמיקה המסורתיים.כחלק מעיצוב פנים עיצב
חדר העבודה המצוי במפלס העליון משקיף על החלל הציבורי באמצעות פתח גדול בקיר, המאפשר לנמצאים בו גם פרטיות וגם אפשרות להתחבר לשטח הציבורי.
ביחידת ההורים, נבנה חדר האמבטיה הצופה לים והופרד בקיר זכוכית מחדר השינה, ובכך מתאפשרת צפיה בנוף מהנוף גם מהמיטה.
ביחידת הילדים, חדר שינה מרווח אליו צמוד חדר אמבטיה.
הדירה כולה רוצפה בעיצוב פנים - שיש בהיר והקירות אף הם נצבעו בגוונים בהירים. השימוש במספר מועט של חומרים (שיש, עץ וזכוכית) ובמוטיבים חוזרים בחלקים השונים של הדירה, יוצרים הרמוניהבעיצוב הפנים המאחדת את החלקים השונים ליצירה אחת שלמה. במה מינימליסטית שאינה מתחרה בשחקנים הראשיים המופיעים עליה: הריהוט היחודי של אריק בן שמחון והנוף הנשקף מהחלונות הגדולים.

עיצוב הבית - מגמות חדשות

כולם רוצים בית מעוצב, יפה ונעים. אך אם אין באפשרותכם להיעזר במעצב פנים, אולי כדאי לכם לקרוא את הכתבה הבאה. מבחר טיפים נבחרים לעיצוב הבית לפי המגמות החדישות ביותר בעולם העיצוב במאה ה21 יש דגש רב על עולם העיצוב ככלל ועל עיצוב הבית בפרט. כיום, יש מגמות רווחות בעולם העיצוב ויתרה מכך יש גם פאן פילוסופי נלווה לכל אג''''נדה עיצובית כדוגמת תורת הפנג שוואי וסגנון העיצוב המינמליסטי, סגנונות המגיעים היישר ממחוזות סין הרחוקה. פנג שוואי
פנג שוואי הינה תורה שמיושמת על הרעיון של תיעול ואיזון אנרגטי בתכנון הבית על מנת להבטיח אושר,זוגיות טובה ובריאות. תורתפנג שואיהינה תורה המבוססת על הקשרבין אדם לסביבתו. התורה דוגלת באבחון של פוטנציאל האנרגיה בחלל. בסינית זה נקרא "צי" [חי בעברית} והמטרה היא לאבחן את האנרגיה החיה בבית ולתעל אותה בחוכמה. תורתפנג שואיחובקת את כל ההיבטים בחיי האדם. תשומת לב מופנית גם למקרו וגם למיקרו. ההנחה היא שגם הפרטים הקטנים יכולים לחסום אנרגיה ולהזיק למשל מראה שממוקמת במקום לא נכון ועוד פרטי ריהוט נוספים. הרעיון הוא לתעל את האנרגיה בחוכמה כשבאים למלאכת עיצוב הבית. מומלץ ליישם את עקרונות פנג שואי החל משלב הבנייה, אך ניתן לעשות זאת גם בשלב מאוחר יותר, ע"י עיצוב חדש של חלל הבית. טיפים מעולם הפנג שוואי: צבעים- צבעי יאנג - צבעים בהיריםוצבעים אדומים.צבעי יין - צבעים כהים.הרעיון הוא ליצור איזון בין הצבעים, לא כהה מדי ולא בהיר מדי. תאורה- להימנע משימוש בפלורוסנט אשר משפיע רע על מערכת העצבים. להעדיף שימוש באור חי וצהוב כאור השמש. מומלץ אור מפוזר ולא נקודתי. מראות- רצוי להציב מראה במקום בו תשקף דברים יפים. חשוב שלא תהיה בכמה חתיכות אלא בחתיכה אחת. בחדר שינה מומלץ לא להכניס מראה, אם אין ברירה אז בצד ולא מול המיטה. מים, אקווריומים- מעבר לפאן עיצובי אקווריום לפי פנג שוואי הם מקור לעוצמה חזקה. רצוי להציב אקווריום פתוח, מואר ולא חשוך במרכז השפע של הבית. עיצוב חדר שינה- רצוי למקם את חדר השינה במקום השקט ביותר בבית. חלון מול דלת בחדר שינה או שינה עם רגליים מול הדלת לא מומלצת משום שזה גורם לכךשהאדם מתרוקן מאנרגיה. מינימליזםעיצוב הבית לפי המינימליזם פירושו המעטה ולא גודש של פריטים. הרעיון הוא כמות מועטה של רהיטים ואביזרים. הדגש הוא על חללים מורחבים אשר שופעים באור ובאוויר. העיצוב מינימליסטי הגיע מהתרבות היפנית. עיצובהפנים האירופאי התחקה אחר הסגנון המינימליסטי של הבתים היפניים. רהיטים רבים ומסיביים הוסרו על מנת ליצור חדריםרחבים. הרעיון היה לארגן מרחב אחיד ושלם. עיצוב הבית לפי הסגנון המינימליסטי מבוסס על פינוי מרחבים. הדגש הוא על הרמוניה בין כמות חפצים מועטה לבין המרחב הפנוי. צבע אם ברצוננו לעצב את הבית לפי הסגנון המינימליסטית רצוי שנבחר בגוונים של צבע אשר יעניקו תחושת מרחב. הצבע המינימליסטי הוא צבע בהיר. באז'''', אפור צבע חול, שחורוהווריאציות שלהם. ניתן להשתמש גם בגוונים שונים של ירוק בשילוב עם לבן וחום.אביזרים בעיצוב בית בסגנון מינימליסטי,רצוי להמעיט באביזרים. חשוב שלא יהיו עיטורים של פרחים או טפטים בסוג "גרפיקת משי". שטיחים בעלי אורך אחיד ללא עיטורים מזרחיים אופייניים. תמונות פשוטות ממוסגרות במסגרות מוקפדות וגיאומטריות. על וילונות רצוי לוותר במידה ויש נוף מרהיב. במידה ויש צורך בוילונות, מומלץ להשתמש בוילונות פשוטים עשויים מכותנה או לחילופין טול. לסיכום: במידה והחלטתם לעצב את הבית בסגנון מינימליסטי חשוב שתאמצו את הגישה האומנותית של סגנון זה. המינימליזם משקף השקפת עולם וסגנון חיים מוגדר.

אדריכלים

אם אתה מחפש אדריכל ואתה מבין את החשיבות שבעבודה מול אדריכל מקצועי ומהימן אז להלן כמה שאלות והצעות חשובות שיעזרו לך לנהל את תהליך בחירת האדריכל.

חלק מן השאלות וההצעות הן פועל יוצא של נסיון בעבודה במשרדי האדריכלים ופגישות עם מאות לקוחות פוטנציאליים. כמו כן חלק מהשאלות קשורות להתנהלות משרדי האדריכלים בשנות האלפיים והשימוש השונה שאדריכלים עושים באמצעים טכנולוגיים.

ראשית מומלץ להגיע למשרד האדריכל איתו אנו שוקלים לעבוד.

בעוד שרוב הפגישות מן הסתם יתנהלו באתר הלקוח המיועד, חשוב להקדים פגישה ולהגיע למשרדו של האדריכל ושם להתרשם בנוגע לטעם האישי והיצירתיות של אותו אדריכל מדובר.

האם המשרד מסודר או ששרויה בו עירבוביה שלמה שמעידה על אי סדר וחוסר ניהול? יש לו רהיטים מיוחדים? אדריכלים נחשבים לאמנים במלאכתם. כך שחשוב שלא נבלבל בין אי סדר לבין מניירות של אמן וסקיצות פזורות בכל עבר. אין ספק שיש להתרשם מצורת הניהול שודאי תעיד על תהליך העבודה בהמשך.



חשוב לבדוק האם האדריכל שלנו עובד עם הטכנולוגיות החדשות ששוק התוכנה יודע להציע לאדריכלים. תוכנות אלו מאפשרות לאדריכלים ליצור הדמיות של הפרויקטים וליצור ניהול נכון של מידות וכמויות החומרים בבניית הבית, מה שעלול למנוע טעויות קריטיות בהמשך. חשוב להעלות נושא זה ולשאול ולהתרשם.



כדאי לשאול ולהתעניין בנוגע להשכלה של האדריכל שלנו ומעשיו בלימודים. האדריכלים המוכשרים ביותר ידעו להציג פרסים ותעודות של מוסדות מכובדים מאוד וכל אלו כמובן שהשפעתם מרובה על תהליך העבודה והתוצר הסופי.



אם החלטתם לשכור את שירותיו של משרד אדריכלים גדול חשוב מאוד לשאול ולהכיר את כל חברי הצוות. לעיתים מי שיעבוד אצלך בבית ויהווה גורם משפיע מכריע על העיצוב והבנייה הם אדריכלים זוטרים מן המשרד איתו אתה עובד. על כן חשוב לברר מי בדיוק הם האדריכלים שיעבדו ולברר אודותיהם כפי שכבר כתבנו כאן. שווה להגיע למשרד האדריכל. שווה לשאול בנוגע ללימודיו ותאריו.



כדאי להציץ על שרטוטיו של האדריכל. נכון, לא כל אחד יודע לקרוא עבודות של אדריכלים אך אם אתה לא מצליח להבין השרטוט גם לאחר שהאדריכל שלך ניסה להסביר לך, אזי שהשירטוט לא כל כך טוב או שלאדריכל איתו בחרת לעבוד יש קושי לתקשר איתך. שני אלו עלולים להיות לך למכשול.



שים לב היטב לשירטוטיו של האדריכל שלך, לא כל המידע החשוב אמור להמצא שם כדוגמת האינסטלציה, תשתית החשמל, החומרים המידות וכן הלאה. חשוב שהאדריכל שלך ירשום כל אלו בספסיפקציות אחרת תמצא עצמך משיב להמון שאלות במהלך הבניה. דבר שעלול להיות פתח לצרות רבות.



עם כל אלו כמובן שמומלץ מאוד גם לבדוק עבודות קודמות של אותו אדריכל או משרד אדריכלים איתו אנו עובדים ומומלץ לעבוד עם אדריכל המנוסה בעבודות מהסוג שלנו.



בהצלחה.

מגדלור מעצבי פנים

הבית ברחוב המגדלור כמה פסיעות מנמל יפו העתיק שוכן רחוב המגדלור, דוגמה מובהקת לשילוב מעצבי פנים בין תרבויות ומסורות בנייה. מה שהיה שכונה ערבית של דייגים, הופך בימים אלו לאזור נחשק - בעיקר בזכות הנוף הרומנטי, הבנייה המסורתית, והדירות המרווחות: אלטרנטיבה מפתה לגרים בצפיפות התל אביבית. הבית של אורנה גבעון מגלם בתוכו את כל מה שיש ליפו להציע ונחשב מאוד בקרב מעצבי פנים.

הבית של אורנה גבעון ברחוב המגדלור ביפו העתיקה, נבנה במאה ה-19 ושימש כבית ספר לילדי הכנסייה בשכונה. כיום הוא מתפקד כבית מגורים לכל דבר: בקומתו התחתונה הוא מארח את אגודת האדריכלים, ומסביבו מתפתחים חיי קהילה תוססים לצד גלריות ומרכזי תרבות.
חדר המדרגות המתעגל מוליך אותנו לתוך הרפתקה ויזואלית, ודרכו אנו עולים מעל לפני הים אל עבר עולם חדש - חזרה אל המקורות ונסיון אמיץ לשילוב בין אופיו המקורי של הבניין לבין הצרכים של דייריו החדשים.
לפני השיפוצים, מספרת גבעון, היה זה חלל מוזנח המלא בעזובה. על מנת לשמור על אופיו וצביונו של המבנה הקפידה המעצבת לשמר את חלוקת החלל המקורית (255 מ"ר), באמצעות השלמה של מבואה מחדר המדרגות - מהלך המאפשר כניסה מרווחת וניטרלית לדירה: מסדרון רחב ומרשים המוליך בטבעיות לחללים הנוספים. החלוקה המקורית התוותה חללים רבועים, אך גבעון - שהתלבטה בין שינויים צורניים לבין רצון להוסיף פונקציות מודרניות, נכנעה בסופו של דבר לתוואי הראשוני, והחליטה לשמור על המבנה באמצעות פתיחה של חללי המטבח וחדר השינה למסדרון. "הבניין הזה זה רומן מתמשך, לא משהו שנגמר". מספרת אורנה גבעון. "היה חשוב לי לשמור על האותנטיות של המבנה ומסיבה זו בחרתי לא לשנות את חלוקת החלל. התייחסתי לזה כאלה חלל מלבני אחד, והתחלתי לראות שאם אני עושה את כל הפונקציות הדרושות כמו בבית מודרני אז אני בעצם אונסת את הבניין, ולכן החלטתי לוותר".

מה שנראה היום בעניי מעצבי פנים כמבנה מודרני לכל דבר, הוא תוצר של עבודת פרך שהצריכה קילוף של כל הקירות ותוספות של תשתית מים וחשמל, על מנת להתאים את הבית למגורים ראויים. מעצבי פנים מספרים כי בעבר בנו הערבים את השכונה מתערובות של חול וצדפים, שהקנו למבנה בידוד מצוין והגנה על הקירות בפני רטיבות. גלגוליו של הבניין הביאו לתוכו גם דיירים שהיו קשובים פחות לצרכים של הבית והוסיפו חומרי אטימה אקריליים שלא הצליחו למנוע מהרטיבות לחדור לקירות. לפני מלאכת העיצוב נדרשה גבעון לקלף את הקירות ולהשתמש בתרכובות מיוחדות של חומרי בידוד ואיטום נושמים, דוגמת פרקסל ווגה, שהחזירו לדירה חלק מתכונותיו של מהבידוד המקורי. כיום, אין צורך בשימוש במזגן גם בימי הקיץ החמים. החלונות המרווחים בחזיתו מאירים את חלל הפנים ומכניסים לתוכו נוף ציורי של הנמל. צדו השני של הבית מחופה בחלונות צרים השומרים על הטמפרטורה הקרירה. גבעון הקפידה לשחזר במדויק את החלונות המקוריים, לצד שימוש בקירות גבס פנימיים, שהתאימו את החלל המרובע למשפחה בת תשע נפשות. בדירה מתבלט המטבח המרווח, העשוי משילוב חומרים: עץ מלא, פורמייקה ואלומיניום, עוד וריאציה לדיאלוג בין הישן לבין החדש המאפיין את הבית.
מהמבואה, ניתן לפנות אל חללי השינה והאירוח או להמשיך בקו ישר אל עבר חדר העבודה וחדר המגורים, הנמצאים בחלל אחד המופרד באמצעות עיצוב נכון ופונקציונלי של הריהוט. קורות העץ על תקרת החלל יוצרות אווירה חמה ומפנים אותנו אל המרפסת התחומה בקירות חיצוניים - פתרון היוצר אשליה של בית פרטי ולא של בניין מגורים.
בעברה, ייסדה גבעון את חברת הרהיטים Iron Steel, אשר שירתה אדריכלים ומעצבי פנים ועסקה ברהוט עץ מעובד וגס בשילוב מתכות. ריהוט זה מקבל בבית אספקט נוסף, כאשר הוא משמש כגשר בין הריהוט המודרני לבין פריטי רטרו נוסטלגיים היוצרים יחדיו אמירה עיצובית ברורה ומהודקת המאפשרת דו קיום מעורר קנאה בין ישן לבין חדש.

בדרך למעלה

יאיר עמישי קורץ מהחומר ממנו נעשו טובי המעצבים הנכונים לעכשיו. היצירות שהוציא תחת ידיו המוכשרות, הינן זיווג מתוחכם ולא מתחכם בין תקופות, חומרים וסגנונות.
על במת העיצוב בעולם עולים מדי פעם שחקנים צעירים ומצליחים למשוך תשומת לב. יאיר עמישי מעצב ישראלי צעיר, הוא אחד מהם. עמישי, בוגר בצלאל מוכשר שהשלים לימודי עיצוב בפאריס בבית הספר Ecole Nationale Supérieure des Arts Décoratifs , אחד המוסדות המובילים ונחשבים באירופה ללימודי עיצוב פנים. עמישי, מצוייד בשפע כשרון ולא מעט שאפתנות, פתח לפני כשנה סטודיו עצמאי בפאריס, לאחר מספר שנים בהן עבד עבור מעצבים אחרים, ביניהם גם אריק לוי, שם מוכר וידוע בסצנת העיצוב העולמית. עמישי, שאינו שוקט על שמריו ולו לרגע, הציג את עבודותיו על גבי כמה וכמה במות מכובדות כמו 100% Design בלונדון והטרינאלה במילאנו. עמישי והשתתף גם בתערוכה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MOMA) ובבינאלה בסיינט אטיין בפאריס- ללא ספק הספק נאה ביותר... מתוך הסטודיו החדש שלו, משגר עמישי זיקוקים צבעוניים של עיצוב תעשייתי שיש בו מרכיבים חינניים להפליא ויותר מרמז לסגנון עכשווי, אורבני, עם ראייה רחבה והומור אינטיליגנטי. עמישי יוצר חיבורים מעניינים בין מוטיבים אתניים מסורתיים לבין חומרים עכשוויים, ולהיפך. מעניין לעקוב אחרי מעצב בתחילת דרכו ולעמוד על הסגנון האישי ההולך ומתגבש, הולך ומתביית לכיוון אמירה אישית מהודקת. יאיר עמישי בדרך למעלה.

בית חלונות בניו זילנד

אם מאסתם בחופשות "הכל כלול" בדרום תורכיה, אם מיציתם את סופי השבוע באחת מבירות אירופה, אם תאילנד והודו אינן היעדים המועדפים עליכם, ניו זילנד מציעה חופשה חלומית בתנאים של שישה כוכבים במלון עתידני הנבנה בימים אלו
אין רבים החולקים על העובדה שניו זילנד היא אחד המקומות הקרובים ביותר לגן עדן עלי אדמות. נופיה המרהיבים של מדינת איים רבת הוד זו הפכו אותה לאחד המקומות הנחשקים ביותר עבור מפיקי קולנוע- די להזכיר את טרילוגיית "שר הטבעות" בהקשר זה- וליעד תיירות מבוקש ההולך וצובר פופולריות, למרות הנידחות היחסית של המדינה הנמצאת כ- 1500 ק"מ דרומית מערבית לאוסטרליה. בניו זילנד, המשתרעת על על פני שטח הגדול משטחה של אנגליה, מתגוררים כ-4 מליון תושבים בלבד, עובדה ההופכת אותה לאחת המדינות הפחות צפופות בעולם, מה עוד ומרבית האוכלוסיה מתרכזת בשתיים שלוש ערים גדולות. באי הצפוני של ניו זילנד, סמוך לאגם טאופו, החלה בנייתו של Hingarae, אתר נופש עתידני ומרהיב, המגדיר מחדש את התנאים לחופשה אולטימטיבית המיועדת לקהל יעד מצומצם ואקסקלוסיבי היכול להוציא כ- 2 מליון דולר לרכישת יחידת דיור במקום. זהו קהל עשיר, שקשה מאוד להרשים אותו והוא מחפש תמיד ריגושים חדשים, בתי מלון יחודיים ואתרי נופש אקסקלוסיביים. היזמים של "הינגאריי" הפכו את בעיית המרחק והנידחות ליתרון בטענה שהקומפלקס המואר המציע כל פינוק אפשרי, מעניק ניתוק מוחלט מחיי היום יום ומשגרת החיים, ומבטיח פרטיות מוחלטת. באתר הנופש יהיה מבנה מרכזי ובו בריכת שחיה, מסעדה, בר, ובית מלון, וסביבו יבנו עשרים ושמונה מבנים אולטרה מודרניים הנטועים בתוך סביבה טבעית ירוקה, בעיצוב עתידני שאינו דומה לאף מבנה שראינו עד היום, בסגנון שהיה יכול להלום כל סרט מדע בדיוני. כל אחד מהמבנים, הקרויים "מודיולים", יבנה בטכנולוגיות חדשניות ומחומרים שבחלקם לא נעשה מעולם שימוש בבנייה למגורים. מרוהטים בקפידה בשטח 200 מ"ר,ומוקפים בחלונות כאשר כל מבנה בנוי על מגרש של עשרה דונם החלונות הגדולים במיוחד של כל מבנה משקיפים על נוף עוצר נשימה של יערות ירוקים, פסגות מושלגות ומימיו הכחולים של אגם טואפו הסמוך. הקומפלקס, המתוכנן ברוח הקיימות וההתחשבות בסביבה הכה אופנתיים, עוצב ותוכנן על ידי משרד האדריכלים האוסטרלי X.Pace שמצא במקום כר נרחב להגשמת פנטזיה עתידנית מרהיבת עין. אתר הנופש יעשה שימוש אך ורק במכוניות חשמליות, באנרגיה סולארית ובמכשירי חשמל חסכוניים ויעילים. כמי שמכוונים גבוה, הוסיפו היזמים כמה וכמה אטרקציות הקולעות לטעמו של הקהל הפוטנציאלי כמו הליקופטר העומד לרשות האורחים (בתשלום נוסף, כמובן...), מגרש גולף ענקי ואפילו אולפן הקלטות משוכלל, עבור אורחים שהנוף המופלא יגרום להם רצון לפצוח בשיר. כיוון שהיזמים מודעים היטב לעובדה שניו זילנד הפכה ליעד מבוקש בתעשיית הקולנוע הבינלאומית, הם ציידו את "הינגאריי" בחדרי הקרנה ואולפני עריכה מצויידים בכל המכשור העשווי, בתקווה לנגוס נתח מקהל אנשי הקולנוע המרבה להגיע לניו זילנד. אולם, גולת הכותרת בכל אחד מעשרים ומונה ה"מודיולים" היא רצפה מסתובבת בחדר המגורים המרווח, עליה ניצבת פינת הישיבה. בלחיצת כפתור יוכלו השוהים במקום לסובב את הרצפה לכיוון החלונות הענקיים ולראות את הנוף, או לכיוון מסך ה- LCD הגדול. מסתבר, שכאשר יש לאדם מספיק כסף, אפילו הנוף מגיע אליו מבלי שיאלץ להתאמץ ולקום מהכורסה. "הינגאריי" הוא ללא ספק יעד אידאלי לחופשה עבור מי שרוצה לברוח רחוק ככל האפשר ולנפוש בתנאים של פינוק מוחלט.

להגיש בטמפרטות המטבחים

הנריק הולברק וקלאוס ינסן המעצבים של סדנת TOOLS מקופנהגן, הם מעצבי הבית של חברת eva solo

הצמד הפורה ועתיר הכשרון זיקק את השפה החזותית בעלת המבטא הסקנדינבי הבולט, ומצליח לגרוף פרסי עיצוב בכמויות מסחררות.

אם אתם אנשים של מזנון קר, סלטים אנינים ואולי גם איזה קיש קטן- eva solo מייצרת כלים למטבח ולבית שלכם. מטבחים מזכוכית ואלחלד הם הבית הטבעי שלהם.
במטבח כפרי עתיר עץ וצבעים חמים, מטבח בו מתבשל נזיד אדמדם ולוהט על להבה גלוייה- המוצרים המנוכרים והקרים של החברה יחושו כדג סלמון בכנרת...
חברת "אווה סולו" נוסדה בשנת 1977 ומציעה קולקציה יחודית של מוצרים מעוצבים להפליא. "כל מוצר שלנו", אומרים אנשי החברה, "מסמל שילוב אולטימטיבי בין צורה לבין פונקצייה". קו המוצרים של החברה הדנית מעוצב כולו ע"י הצמד הנריק הולברק וקלאוס ינסן, בעליה של סדנת TOOLS , היכולה להתגאות ברשימה ארוכה של פרסי עיצוב וברשימה ארוכה עוד יותר של מוצרים מקוריים ויחודיים לבית. הולברק, יליד 1960 למד אדריכלות באקדמיה המלכגותית בדנמרק, וינסן, יליד 1966 בוגר בית ספר לעיצוב בדנמרק- מתמחים שניהם בעיצוב תעשייתי בעל איכויות שלא ניתן להתעלם מהן.
המוצרים של הסדנה מאופיינים במרבית המקרים בפשטות ובחדשנות, ומגלמים בתוכם את הבסיס הרעיוני של הצמד, השוקד להכניס לכל מוצר איזו הפתעה צורנית אשר לעולם לא תפגע בפונקציונליות שלו. רשימת הפרסים הכמעט אין סופית של הנריק הולברק וקלאוס ינסן היא מקור לגאווה בלתי נסתרת עבורם, ונובעת, אולי, מהעובדה אותה הם מציינים בכל הזדמנות, כמעט: "מרבית הכלים בהם משתמש האדם במטבח משמשים בעיקר כמשהו להביט בו, ופחות ככלי שימושי- אנחנו מביטים ונהנים מהצורה, הרבה יותר מאשר אנו נהנים מהשימוש עצמו"
זכוכית, פלדת אלחלד, ופלסטיק שחור- הם אבני היסוד, חותם הד.נ.א הפרטי שלהם, אותו הם מותירים בכל מוצר ומוצר. המראה המתקבל הינו נקי וסטרילי, המזכיר כלים של מעבדה רפואית יותר מאשר כלי מטבח לשימוש יום יומי. יופיים של הכלים, אינו מוטל בספק והם מצליחים לקלוע לטעמו של הקהל הרחב שוחר העיצוב הסקנדינבי.
לעומת זאת, לא ניתן שלא לשים לב לעובדת העדרות מרכיבים מסויימים בעיצוב: מי שירצה למצוא קריצה הומוריסטית, חום אנושי, התבדחות, או אפילו חיוך- טוב יעשה אם יחפש אותם במקום אחר. הטמפרטורה במטבחים המקסימלית הראוייה לכלים אלו, היא טמפרטורת החדר בסקנדינביה הצוננת.

עיצוב בתי כנסת באריחי קרמיקה

בעוד ארבעת אלפים אולי אשמש השראה לאמן אחר, שיצייר בהשראת הציורים שלי...." אומרת שרה קונפורטי.
מצויידת בהרבה כשרון וביצירתיות יצאה למשימה לא פשוטה: עיצוב בית כנסת. בהשראת מוטיבים שראתה בבית כנסת מהמאה הרביעית בתוניס יצרה חיבור בין עבר הווה ועתיד.

קונפורטי החיה ויוצרת ברעננה, הצליחה להפוך את יצירותיה לעבודות ייחודיות, מרגשות ובהישג יד של כל אחד. שרה, היוצרת בקרמיקה ובזכוכית, פיתחה טכניקות אישיות ושילבה אותן בהרבה אהבה ונשמה.
עיצוב, תכנון ועבודה עבור בתי כנסת – אהובים עליה במיוחד. בית הכנסת האחרון אותו עצבה הוא "עמית- מורשת עולמית ליהדות תוניס". עו"ד אייל אורטל, גזבר עמותת עמית, הזמינה לתכנן את ארון הקודש ואת תיבת החזן. העבודה מומנה על ידו ועל ידי משפחתו לזכר אביו. תחילה השקיעה שרה את עצמה בלימוד ההיסטוריה של יהדות תוניס, מנהגיה ואפילו מאכליה. למדה איך נראו בתי הכנסת בתוניס, והצליחה להעביר את האווירה האוריינטלית ורוח הדברים לעבודותיה בעמית. כשחלק מהאנשים שמעו כי שרה מתכננת להקיף את התיבה בזכוכיות, נרתעו, היססו, התנגדו, התלבטו..."תיבת חזן מזכוכית – מי שמע?.....". כיום, תגובות המתפללים המגיעים למקום- "לא ראינו תיבה יפה מזו בעולם"
שרה למדה להכיר את האנשים מקרוב, אנשים צנועים עם לב עצום , אוהבי חיים, משוגעים לדבר, תורמים מזמנם וכיסם עבור רעיון ושוקדים לשמר את מנהגי יהדות תוניס ומורשתה.
קונפורטי קיבלה כנתון חדר-תיבת חזן, בנוי מקירות בטון עם שני פתחים. היא הקיפה את כל הקירות החיצוניים בזכוכית מצוירת בסגנון אוריינטלי. עשרת הציורים הוקפו במסגרות עץ מהגוני ומאחוריהם הותקנה מערכת תאורה. כשסיימו להתקין את העבודה, ומסביב לתיבה דלק האור, התרגשה קונפורטי כאילו זו עבודתה הראשונה. כל ההשקעה העצומה בזמן ובמאמץ, המרוץ הבלתי אנושי לעמוד בזמנים, כל אלו נמוגו כשהביטה בעבודה שהקימה.
השלב השני היה לתכנן את פנים התיבה. שרה החליטה לחפות את כל הקירות הפנימיים באריחים קרמיקה מצוירים- עבודת ידיה, בהשראת ציורים אשר היו בבתי הכנסת בתוניס, ציורים שמקורם במאה הרביעית. צבעי האריחים היו צריכים להתאים הן לצבעי עבודת הזכוכית והן לצבעים ששלטו בבתי הכנסת בתוניס: כחול, טורקיז-חום.

שרה אוהבת במיוחד לעבוד עם בתי כנסת. למרות שאינה דתייה, בהיכנסה לחלל בית הכנסת, היא לא נשארת אדישה. אווירה של קדושה, של נשגבות, של כוח שאינו נמצא בשום מקום אחר, של מסורת ודת בני אלפי שנים של עם המתנהג גם אחרת בתוך בית הכנסת מאשר מחוצה לו. ומעט מהרגשה זו שאפה להכיל בתוך עבודתה.
שרה הקפידה בתכנון התיבה עד לפרטים הקטנים ביותר. הרבה מאוד כחול, טורקיז, אדום, כתום ירוק וחום. צבעוניות החוזרת גם בצבעי האריחים המצוירים בתוך קירות התיבה. הארון בתוך התיבה עשוי גם הוא מעץ מהגוני, וכהשלמה בחרה שרה פרקט דמוי מהגוני, בצבע תואם. את ידיות הארון בחרה לעשות במו ידיה, שילוב של קרמיקה וזכוכית בצבע טורקיז. גם את הפנלים הסובבים את פלטות הזכוכית סביב התיבה בחרה לעשות בעצמה – פסים של קרמיקה וזכוכית בצבע טורקיז- טכניקה ייחודית בעולם ואישית של שרה. את מדרגות התיבה בחרה שרה לחפות בשטיח בצבע כחול, כתשובה לכחולים אשר בויטראג''ים ובציורי האריחים. את ספסל תיבת החזן בחרה לרפד בבד קטיפה כחול עז, המהווה גם הפרדה בין ציורי הטווסים מעל לספסל לבין ציורי הטווסים מתחתיו. הצבעים השולטים בתיבה – טורקיז-כחול וחום, המסמלים גם שמיים ואדמה- יקום.

ארונות קיר מודרנים

ארונות קיר, כבר מזמן אינן רהיט פונקציונאלי המצוי בלית ברירה באחד החדרים בבית. כיום עיצובי ארונות הקיר אלגנטיים , מהודרים ותורמים לשדרוג המראה הכולל של החדר בו הם מוצבים.

ארונות קיר מתאימים מאד לסגנון העיצוב המודרני , בו חלל פתוח וממועט רהיטים מאפשר מרחב ומעניק איזה שיק מעניין. ארונות הקיר מתקבלים כמו תמונה על קיר. לעיתים מותקנת עליהם מראה גדולה ושימושית או ציפויים שונים המתאימים לאר פרטי הריהוט.

חלקה פנימית נכונה, תורמת רבות לשימוש נוח ויעיל בארון. ניתן ליצור ארון קיר עם שילוב של עץ וזכוכית חלבית, כאשר העץ משמש גם לבניית המיטה בחדר השינה. הכנסה של מוטיבים עיצוביים הלקוחים משאר הרהיטים בחדר והכללתם בעיצוב ארון הקיר יהפכו את החדר להרמוני ואסתטי.

חדרי ארונות רבים הם בעלי ארונות קיר, רק שהפעם הם ללא דלתות. מבחינת החלוקה הפנימית, לעיתים מדובר במדפים ולעיתים במעין כוורת סימטרית. ארונות קיר יכולים להישאר ללא דלתות, אך יש לדואג לפתרון בעיית האבק הנערם על הפריטים.

ארונות קיר מצוידים לרוב בדלתות הזזה שגם הן מסייעות בחסכון של מקום. דלתות ההזזה חייבות להיות בעלות מסילות איכותיות ופרזול משובח על מנת שהדלתות תוכלנה לנוע עליהן בקלות רבה וללא השמעת רעש. פרזול דלתות משובח, יאפשר לכם ליהנות מארונות הקיר לאורך שנים רבות.

עיצובי ארונות הקיר הם מרהיבים ומפוארים למשל: ארונות קיר מעוצבים אשר בנויים מדלתות הזזה בעלות מסגרת עץ בגוונים כהים או בכל גוון שתבחרו, והן משולבות עם לוחות זכוכית בגוון מט. ארונות אלו נהנים ממראה מודרני ונקי ומתאימות לחללים גדולים וקטנים.

ארונות קיר בעיצוב מודרני וחדשני, שלהן דלתות בעלות פרופילי אלומיניום עם שלושה לחות רוחביים לכל האורך, כאשר הלוח המרכזי עשוי זכוכית מט אלגנטית.

קיימים גם עיצובים אוונגרדיים ופורצי דרך כמו, ארונות המשלבים דלתות בציפוי מיוחד שהו בעל מרקם גלי ונועז ומגיע במספר גוונים לבחירתכם. מסגרות הארון עשויים חומרים איכותיים ורמת הגימור גובהה.[

שימוש בזכוכית לחזית ארונות הקיר חשובה במקרים בהם רוצים להקטין מעט את החלל. זכוכית שקופה, אטומה או בצורת מראה, מגדילות משמעותית את החלל באופן אופטי. עובדה נהדרת המעניקה לכם מספר יתרונות במוצר אחד.

כיום , נכנסו לשוק מערכות קיר. הכוונה היא לארון קיר אחד הכולל בתוכו מספר פתרונות. מערכות אלו כוללות ארון קיר, בעל מדפים או בצורת כוורת, אשר במרכזו או בחלק אחר ממנו קיים מקום פתוח להתקנת מסך טלוויזיה למשל. המערכת בעלת חזות מהודרת ומאפשרת לכם ליהנות מפתרון אחסון חכם ואסתטי במיוחד. אתם אינכם זקוקים לשטח מיוחד למסך הטלוויזיה ולארון , כך שגם מבנים בעלי חללים קטנים יכולים ליהנות מכל העולמות מבלי ליצור עומס. מערכות קיר שכאלו מתאימות גם לריהוט ביתי, גם לריהוט משרדי וגם לריהוט מוסדי כמו חדרים של בתי מלון.

ארונות קיר אם כן משנים לגמרי את הקונספט שלהם והופכים לרהיט נחוץ, מעוצב ושפותר בעיות אחסון רבות.

רהיטים 2007 ביתן TREND

הביתן של TREND בתערוכת "ריהוטים 2007" היה נסיון לקרב בין האדריכלים, אנשי העיצוב, היצרנים, יבואני רהיטים, והמפרסמים - ליצור גליון תלת מימדי של TREND ולאפשר נקודת מפגש משותפת.

בתערוכת "ריהוטים 2007" שנערכה השנה, בלט במיוחד הביתן של מגזין TREND.
במבנה נפרד, הוקם שטח תצוגה מרשים שעוצב על ידי האדריכל דוד דה מאיו, באותה רוח של אלגנטיות והקפדה עיצובית על כל פרט, המאפיינת את עבודותיו. שטח התצוגה חולק לחללי משנה בו הוצגו יצירות מרשימות של מעצבים ויצרנים בתחומי רהיטים ואבזור הבית. אומר אבי שרביט, המו"ל והמפיק של המגזין: " החזון של TREND הינו מאז ומתמיד, להרחיב את תחום פעילותו מעבר לדפי הכרומו של המגזין. אנחנו משתדלים לפעול גם מחוץ לגבולות הנייר ולהביא את בשורת העיצוב לקהל הרחב גם בתלת מימד. הביתן שלנו, בו יכול הקהל לראות למשש ולגעת ביצירות ריהוט אותן הוא ראה על דפי המגזין, הוא חלק מהגשמת החזון"
מעל 20.000 מבקרים בקרו בביתן מדי יום ונחשפו באופן ישיר ובלתי אמצעי לכמה מהחידושים היותר מעניינים בתחום הריהוט והאביזרים לבית.
במסגרת התערוכה נערך גם אירוע אירוע מיוחד לאדריכלים ומעצבים ששימש הזדמנות ראוייה להידוק הקשר בין TREND לבין קהילת העוסקים בעיצוב.
מוסיף שרביט: "אנחנו שואפים לקצר את המרחק בין שולחן העבודה של המעצב לבין המשתמש הסופי, הביתן שהקמנו תורם לכך. כמה מהיצירות הרהיטים שהוצגו היו בגדר רעיון מופשט במוחו של המעצב עד לפני זמן קצר"

קמינים מעוצבים

עורו, אחים ! קמינים, אחים ואש אמיתית היו תמיד חלק מאורח החיים ועיצוב הבית באירופה. כמי שגופם במזרח ונפשם במערב, הישראלים אינם מהססים להכניס אח לבתיהם, גם אם החורף בארץ הוא יותר בגדר משאת נפש מאשר עונה אמיתית. חברת "בלוך עיצובים" הצרפתית, מראה לנו את הדבר האמיתי.

במרחק 20 דקות נסיעה מדרום לעיר ליון בצרפת נמצא חדר התצוגה של "בלוך עיצובים". כבר בכניסה , קמיני הזכוכית נוסכים במבקר חמימות נעימה. מיומנות אדריכלית, עיצוב הבית בקווים נקיים ואצילות החומרים מרכיבים יצירות אומנות שימושית אלו, המוזמנות על ידי לקוחות ברחבי העולם: בפריז או בדובאי, במילנו או בישראל. אם כי חייב אדם להודות שדובאי וישראל לא ממש זקוקות לאח בוערת...

בלוך עיצובים מעורבת כיום בכמה מעבודות חידוש ושיפוץ מרתקות, כמו אלו הנעשות ב-"L''''Hotel de Noailles" בפריז, בניצוחו של פיליפ סטרק, עבור חברת Baccarat. Place des Etats Unies, ארמון המשתרע על 3,000 מטרים רבועים, הממוקם במרכז פריז אשר אירח בין כתליו כמה מהשמות המוכרים של המאה העשרים, כמו לואיס בונואל, סלבדור דאלי, ז''''אן קוקטו, מאן ריי ואחרים, מתהדר אף הוא בשני קמינים מרהיבים מצופים במראות קריסטל, שעוצבו והותקנו ע"י בלוך.
"הסביבה ומורכבות המקום דחפו אותי לעצב את שני קמיני המתכת, ואת החלק הפנימי בפלדת אל-חלד: שניהם פועלים על גז, בעלי חלל תת רצפתי לעשן, כאילו אין ארובה", מסביר ז''''אן-פרנסיס בלוך, שהוזמן ע"י פיליפ סטרק להצטרף למלאכת השיפוץ המקיף. "חוג הלקוחות שלנו מגלה התעניינות גוברת והולכת בקמיני גז, יותר מאשר בעבר, כשההתעניינות בקמיני גז שיקפה 30% מהביקוש, בהשוואה לביקוש של 70% בפרוייקטים של קמיני עצים; אופנת בעיצוב הבית כיום השתנתה לחלוטין". קמינים המופעלים בגז פוטרים את בעליהם מעול הדאגה לעצים ולניקיון והם קלים ונוחים לתפעול ותחזוקה.
בחדר התצוגה שלך "בלוך עיצובים מתרשמים הלקוחות ממגוון האפשרויות אין סופיות כמעט: קמינים בכל צורה, גודל עיצוב וצבע הניתנים כולם להתאמה אישית.

קמינים המופעלים בגז פוטרים את בעליהם מעול הדאגה לעצים ולניקיון והם קלים ונוחים לתפעול ותחזוקה

תעורכת אדריכלים

התערוכה "ארכיטקטורות", תערוכת יחיד של משרד האדריכלים "קימל אשכולות", המתארחת במוזיאון לאמנות ישראלית בר"ג, מציגה פרויקטים תל אביביים ומבני ציבור שונים שתוכננו על ידי המשרד.תערוכת יחיד מעין זו, של משרד אדריכלים, הינה תופעה יוצאת דופן בנוף הישראלי השמורה, בדרך כלל, לאדריכלים שיצרו אבן דרך בתחום או להצגת מפעל חיים של אדריכלים בסוף דרכם. חלקה הראשון של התערוכה מציג חמישה פרויקטים אדריכלים של מבני ציבור: הכותל, המדבר, אוניברסיטת בן גוריון, חוף הים ויערות באבי יאר.
החלק השני של התערוכה עוסק בפרויקטים תל אביביים, רובם מבני מגורים, המתמודדים עם עיצוב המציאות האפורה של הרחוב העירוני, הפרום, הקולני, הכאוטי. נושא המגורים בעיר הוא אחד התחומים בהם מתמחה המשרד. זאת תוך חיפוש אחר שפה עכשווית לאדריכלות של הבתים המשותפים, כזאת שתצטרף לשאון העיר, תייצר עמו דו שיח לא קולני ותייצר נוכחות ועניין. מצד אחד, המבנים נוגעים בחלומות האישיים של הדיירים ומצד שני במציאות האורבנית המרתקת הנוצרת בעיר המיוזעת והמתקלפת.
בין שני חלקי התערוכה ניצב "צל המגדל", העולה וצומח בתוך הסביבה בה אנו חיים ועובדים ומטיל את צילו על השפה האורבנית התל אביבית שהולכת ומתפתחת עם השנים. בתערוכה מציג המשרד אדריכלים ביקורת נוקבת על ההתמגדלות של העיר- "האם אנו עכשיו בתחילת תהליך של מגדלים הנבנים בתוך המרקם העירוני וגוזרים על העיר מוות איטי?" בתערוכה מבקשים קימל אשכולות להעלות את השאלות הללו לסדר היום הציבורי, ולהזהיר ולהתריע מפני ההשלכות העתידיות.איתן קימל ומיכל קימל אשכולות התחילו את דרכם המקצועית לפני עשרים שנה בנווה צדק והיו מראשוני החוזרים לשכונה. האדריכלים השפיעו רבות על תהליך ההתחדשות של נווה צדק, כתושבים ופעילים סביבתיים וכאדריכלים. הם תכננו בשכונה עשרות בתים, ביניהם המרכז הקהילתי. בשנת 1997 הצטרף אליהם האדריכל אילן כרמי.התערוכה "ארכיטקטורות", אותה אצרה סיגל ברניר, תוצג במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן עד ה-28 באוגוסט.

ביתי הוא מבצרי עיצוב דה מאיו

תוך כדי ראיון טלפוני עם דוד דה מאיו, התחדדה בי תחושת האיכות והעיצוב , והיכולת הנדירה של האדריכל לתרגם את רצונות הלקוח לאמירות אדריכליות קוהרנטיות המתחברות לכדי יצירת עיצוב שלמה בעלת מסר ברור. הלקוח ביקש חיפוי אבן. דה מאיו בחר בכורכר מנוסר הנראה כאבן, אבל קשור קשר הדוק למקום, ומתכתב באלגנטיות עם בתי הכורכר הראשונים של תל אביב. כי למה לחפות בשיש מאיטליה כשאפשר להשתמש בחומר נכון יותר הנובע מסביבתו? האין זה בדיוק מה שעשה הורדוס בארמונו שעל המצדה כשחיפה אותו באבן לבנה ומלוטשת שנחצבה בסביבה? הרושם שנוצר הוא של שיש מלוטש שבהק למרחקים והעצים את התחושה של מבנה מפואר המכיר בערך עצמו מחד, אך משכיל לתחום את עצמו לתוך התנאים הגיאורפיים ולהשתמשב עיצוב חומרים מקומיים.

הבית בנווה מונוסון הוא מבצר מסתגר ומנותק מהסביבה: מעטפת חיצונית כמעט אטומה החובקת חלל פנימי פתוח אשר במרכזו נמצאת בריכת שחייה אליה פונים כל הקירות השקופים מסביב והשמיים פתוחים מעליה. כך יצר דה מאיו פרספקטיבה מרחבית וזוויות מבט לא צפויות. החצר הפנימית אף היא מוטיב ים תיכוני קלאסי ששורשיו נעוצים בוילות של עשירי רומי העתיקה והוא מיושם עד היום באגן הים התיכון.
המשפחה שאפה לעיצוב מרחבים, שגודל המגרש לא איפשר ליישמם בצורה המקובלת, ולכך מצא האדריכל פתרון עיצובי מוצלח: הוא פשוט הכניס את מרבית שטח הגינה לתוך הבית ובכך יצר גם תחושת מרחב וגודל וגם שמר על הפרטיות החשובה כל כך לדיירים. הגדרת המשימה שהוטלה על האדריכל היתה תכנון ועיצוב הבית עם נוכחות, תחושה מרחבית רחבה, חופש תנועה, ועם זאת פרטיות וניתוק מירבי מהסביבה. החזית של הבית בן שתי הקומות סוגרת את החללים השקופים שבתוכו. הקירות מחופים כורכר מנוסר, במבנה בעל חזית קדמית סימטרית בעלת שני גושים ביניהם שקועה הכניסה הראשית, מצהירה בגאון ובבולטות על נוכחותה. כיוון ששטח החצר הוכנס רובו לתוך הבית, נותרה רק חצר חיצונית קטנה מסביב לבית. מרבית השטח רוצף, אי פה אי שם נטעו עצי דקל מסוגים שונים, צמחים פיסוליים נשתלו בעציצים גדולים וזהים המפוזרים גם בחצר וגם בבית. כפי שכבר ניתן היה להבין, בעלי הבית אינם חובבי חוץ מושבעים, וככאלה, התאים להם דה מאיו חצר הדורשת טיפול מינימלי, ויוצרת הפרדה נוספת בעיצוב הבית, מעין "רצועת בטחון" בין החוץ לבין הפנים.
קרני השמש חודרות ללב הבית מבעד לשלבים המותקנים מעל הבריכה ויוצרות תאורה דרמטית המשתנה לאורך היום. בקומה התחתונה רוכזו הפונקציות הציבוריות: חדר משפחה, מטבח, חדר אוכל, חדר עבודה, וחדר ארוח.
הקומה העליונה יוחדה חדרי השינה: יחידת הורים גדולה באגף אחד, וחדרי ילדים באגף השני, וגשר שקוף מחבר ביניהם. מהגשר יש גישה למדרגות ולמעלית.
בקומת המרתף אגף הבילוי והפנאי: מכשירי כושר, שולחן ביליארד, סאונה, גקוזי וסטודיו לציור. עיצוב
הריהוט והחפצים הדקורטיביים נבחרו ללא מעורבות האדריכל ואפשרו לבעלי הבית חופש יצירתי מוחלט ויכולת לבטא את עצמם.
בניגוד לגישה האפנתית הגורסת טשטוש גבולות בין פנים לבין חוץ, יצר דה מאיו מבנה מרשים, בעל איכות כמעט מונומנטלית, המנתק את עצמו ביודעין מהסביבה, אך עדיין מכניס אותה פנימה, מבלי שהוא יצא החוצה. דה מאיו הצליח ליצור מבנה קלאסי אך מודרני, בעל איכות שהיא מעבר לזמן ומתעלמת מאפנות חולפות.