כיסאות

כיסאות

כיסאות הם מוצר כל כך נפוץ שמי בכלל שם לב לנוכחות של כיסאות בכל עבר. בכל מקום יש כיסאות, כיסאות מכל הסוגים, כיסאות מכל התחומים (כיסאות מוזיקלים, כיסאות רופא שיניים וכו'') . מרוב שיש כיסאות בכל מקום אנחנו בכלל לא שמים לב אליהם ולא חושבים על הפריט הזה, המוצר הזה, הרהיט הזה, שכנראה נוצר באופפן טבעי מאז קדמת דנא. הכיסאות כנראה ליוו את האדם ואת סביבת הבית שלו מאז תחילת הימיים. והכיסאות, אפ פעם לא השתכללו יתר על המידה במהות הפשוטה שלהם. ארבע רגליים, ובכל אופן רגליים, משטח ישיבה, ומשענת. זו המהות של כיסא, שאדם יוכל לבוא ולשבת על הכיסאות. כמובן שעם הזמן ועם התקדמות העולם לכל מיני תחומים, והעשרת הידע והתקדמות הרפואה כמובן שהכיסאות עשו כל מיני שינויים והתפתחו כל מיני זנים שונים של כיסאות שיודעים לתמוך יותר טוב, או כיסאות שיודעים לענג כמו כיסאות מסז'' וכן הלאה השימושים וההתמצעוקיות עד בלי די בתחום הכיסאות.

אני אוהב בתים בהם בסביבת שולחן האוכל אפשר לראות קבוצת כיסאות שונה זה מזה. זה מעיד משהו על הבית ועל יושביו. זה מעיד על אי שיגרתיות, משהו שונה, משהו יצירתי יותר ושיקי, משהו שאומר אמירה כלשהי וכל זה בזכות כמה כיסאות שונים אחד מהשני ושכנראה גם לא הכי נוחים לאיכסון מתחת לשולחן.
אבל, כיוון ש כיסאות ופינות אוכל תמיד נראים אותו דבר, כשאתה נכנס לבית ורואה שולחן שסביבו יש חבורת כיסאות שונה זו מזו אתה מתבלבל. משהו חדש. ומשהו כל כך קבוע וברקע כמו כיסאות שפתאום השתנה לך בעין. זה טריק חמוד ולא מעט בעלי בתים עושים את זה. מרצפים את השולחן שלהם ב כיסאות שונים זה מזה. תחשבו על זה.

הכיסאות היום כבר אינם הכיסאות הפשוטים כמו פעם. כלומר, עדיין יש כיסאות כאלו אבל היום אפשר למצוא כיסאות מכל הסוגים וכל המינים מיוצרים מכל מיני חומרים בכל מיני צבעים כיסאות בכל מיני סוגים של עיצוב, כטוב דימיונם של מעצבי הכיסאות השונים.

כמובן שגם יש משמעות אדיה למבנה האגרונומי של הכיסאות שלנו, ישנם אנשים שיושבים זמן רב במשך יומם על כיסאות, וכיסאות שאינם בריאים עלולים להסב הרבה סבל לאדם העושה בהם שימוש, והכאב הזה לא תמיד יצוץ מיד אחרי שישנו שעה על כיסאות לא בריאים שאינם תומכים כהלכה בגב ובפרקי הידיים, אלאשאפילו אחרי ישיבה של שנה על כיסאות לא בריאים ואנו עלולים לגלות את הנזק שהסבו לנו הכיסאות הלא בריאים. חשוב לרכוש כיסאות בכסף טוב ויקר בשביל הבריאות שלנו והבריאות של הגב היא מאוד מאוד עדינה ואף אחד לא מאחל אפילו לגרוע שבאויבים שלו צרות עם הגב ואלו יכולות לצוץ משישיבה לא נכונה על כיסאות, או מישיבה נכונה על הכיסאות הלא נכונים.

ארונות

ארונות לא פעם מגיעים למצב של ברדק שבהחלט מזכים אותם במקום הכי מבורדק בבית. מי מאיתנו לא מכיר את המצב בו אנו סוגרים את ה ארונות שלנו וזאת רק בשביל לא לראות את הברדק שמאיים עוד שנייה לקבור אותנו תחתיו. אז באמת אם אתה אחד כזה שמתקשה למצוא את גרב שמאל, או את החולצה שאת או אתה מחפשים, אז הגיע הזמן לעשות סדר בארונות הזזה. כיצד נעשה זאת? להלן כמה דרכים שיעזרו לנו.
אז השלב הראשון הוא להוציא את כל תכולת הארונות החוצה. כן כן ממש את כל תכולת ה ארונות קיר החוצה על גבי המיטה או בשטח פנוי בחדר ופשוט נתבונן בכל מה שהוצאנו זה עתה מן הארונות ועכשיו נחשוב לעצמנו במה מהדברים האלו עשינו שימוש בשנה האחרונה. ולמי מאיתנו שקשה יותר והוא קשור לחפצים שלו, אז שיעשה זאת לפי מבחן של שנתיים. כל מה שלא עשינו בו שימוש בשנתיים האחרונות ועדיין נמצא בארונות שלך – את כל אלו אנו נרכז בשקית בצד. עכשיו אנו יכולים כבר לראות שברוב המקרים פינינו מחצית מתכולת הארונות שלנו ועכשיו עוד בטרם התחלנו בכלל לעשות סדר בארונות אנחנו כבר השגנו מחצית מקום לאחסון.

עכשיו את השקית שריכזנו בצד, זו שמכילה את תכולת הארונות שלנו זו שאנו לא עושים בה שימוש, אנו יכולים לקחת את השקית הזו ולתרום אותה לכל מי אשר נזקק לאלו הדברים שלנו הם מיותרים ועכשיו אנו יכולים להיות אפילו עוד יותר מרוצים מעצמנו שכן לא רק שפינינו מקום בארונות שלנו, אלא שגם תרמנו וזכינו לעשות מעשה טוב, מעשה של אכפתיות.

מכאן הלאה העבודה היא פשוטה. כל שאנו צריכים הוא להכניס חזרה אל הארונות שלנו את כל מה שנותר בחוץ אלא שהפעם אנו לא סתם נשליך את זה בתוך החללים של הארונות, אלא שאנו נכניס את כל הבגדים השונים שלנו בצורה מסודרת ומאורגנת בחוכמה בארונות שלנו, סדר באופן כזה שהברדק לא יוכל להיווצר בקלות ובכל אופן תמיד נוכל לתחזק אותו במידה. כי הרבה יותר קל לארגן ארונות שיש בהם סדר וארגון בשיטיות כלשהי מאשר ארונות שהם לא יותר מאשר חללים ריקים אליהם אנו זורקים כל מה שמתחשק לנו אי מתי שמתחשק שלנו.

את הארונות שלנו כדאי שנסדר לפי קבוצות לבוש. מגירה כזו לגרביים ומגירה אחרת לתחתנים, אזור של בגדים כהים ואזור של בגדים בהירים, באופן הזה בונים שיטתיות כלשהי , שיטתיות שקל לתחזק אותה ויש רצון עז לשמור אותה בכל פעם שאנו ניגשים לארונות. השיטתיות והעיצוב הזו היא כל מה שחסרה לנו על מנת שנוכל לשמור על הסדר בארונות שלנו.

עיצוב הבית

עיצוב הבית הוא תמיד תחום שאנשים מאוד אוהבים לעשות פסיעה קטנה או גדולה לתוכו. ובעצם מי מאיתנו לא מחזיק עצמו כבר ידיעות של ממש וטוב טעם בעיצוב הבית. כולנו מבינים את החשיבות של עיצוב הבית וכולנו מחזיקים בחוש אסטטי כלשהו שכמו עושה עלינו הרושם שאין מתאימים יותר מאשר אנחנו לעסוק בעיצוב הבית שלנו ואכן, אנשים רבים נוטים לבצע את עיצוב הבית שלהם בעצמם מבלי להיעזר באיש מקצוע כמו למשל מעצב פנים שלמד את עניין עיצוב הבית על בוריו ולאשורו ואין מבין ממנו בתחום זה של עיצוב הבית וגם אין חכם כבעל ניסיון, ובדרך כלל כל מעצב פנים שאנו עלולים לשכור את שירותיו לטובת עיצוב הבית שלנו יהיה כזה שכבר עשה כמה פרויקטים דומים ולמעשה לניסיון שלו באמת אין שום מחיר. אז איך זה באמת שכולם בוחרים לעסוק בעיצוב הבית שלהם בעצמם ולא להיעזר באיש מקצוע. אז בואו נדבר תחילה על המחיר. כמובן שעבודה עם מעצב פנים שיבוא ויעסוק בעיצוב הבית שלנו היא כזו שמביאה איתה עלויות והוצאות נוספות. וכשאנו עוסקים בעיצוב הבית לרוב אנו נמצאים כבר בתהליך מתקדם של שיפוצים ורכישות והתקציב תמיד מאוד מאוד צפוף וקשה להפנות משאבים להוצאה נוספת. אז באמת למה שנוציא כסף על אדם שיבוא ויגיד לנו כיצד הבית שלנו יראה הכי טוב? אפשר להבין את צורת המחשבה הזו שגורסת שעיצוב הבית הוא תחום של מה בכך ואין באמת מה להעסיק איש מקצוע כמו מעצב פנים ועוד לשלם לו. אבל מי מאיתנו שעבר תהליך כזה של עיצוב הבית יודע להגיד היום שזמן עולה כסף ושגיאות עיצוביות גם עולות כסף ובכלל, עבודה עם מעצב פנים לטובת עיצוב הבית יכלה לחסוך הן כספים רבים והן זמן יקר, וכמובן, להביא לכדי תוצאה סופית של עיצוב הבית שהיא פשוט טובה הרבה יותר כי מה לעשות למעצבי פנים יש כישורים וידיעות ותובנות שלנו פשוט אין. איש איש וההתמחות שלו. ולכן באמת אל ברור כיצד זאת אנשים מעדיפים לקחת את עיצוב הבית לאחריותם ולנסות לבצע זאת בעצמם והם אינם ששים אלי מעצבי הפנים. ובאמת במה דברים אמורים והאם מעצבי פנים הם כאלו מובטלים אשר מתדפקים על הדלתות. ברור שלא. מעצבי פנים היה ועודנו מקצוע נחשק ויוקרתי אשר העוסקים בו משתכרים היטב ויותר מכך. אז מי הם שבוחרים להשית עיצוב הבית באמצעות אנשי מקצוע? כנראה שאלו הם בעלי בתים העשירים יותר ובעלי כל מיני משרדים או מסעדות וכדומה שם למשמעות של עיצוב הבית יש ממש משמעות של עלויות ורווח וכן הלאה.

שערים

שערים היום אפשר למצוא בכל כניסה לבניין ובכל חניון. עיצוב שערים אפשר למצוא גם בכניסה לבתים פרטיים והיום אפשר לראות שבישראל עושים לא מעט שימוש בכל מיני שערים מחוכמים לצד שימוש גם בשערים של חניות כאלו המסורתיים כמו שאנו רגילים לראות בסרטים אמריקניים. אז באמת מה הופך סתם דלת לשער ומה העניין בהתקנת שערים בכל מקום, כאלו שלצידם מוצב אינטרקום ולפעמים גם עומד שוער. שערים שנפתחים רק כשהם מזהים את הרכב המנסה לעבור בשעריהם ושערי שנפתחים על ידי שיחת טלפון מן הסלולארי, שבאופן אוטומטי כמו אומרת לשער שזה הזמן שלו להיפתח ולאפשר לאנשים לבוא בשעריו ולהגיע אל היעד המיוחל. באמת אפשר לראות שבישראל יש הרבה כפרים גם שהכניסה למושב הכניסה היחידה היא כניסת שערים ובמהלך שעות היום ישנו שומר שמוצב אמון על המשמר ובוחן את כניסת הרכבים שנכנסים אל המושב .כזו היא ישראל ואין מדבור רק באזורים הסמוכים לקו הירוק נאמר, או ישובים שכוחי אל היכן שהוא בארץ הנגב, ארץ המערב הפרוע הבדואי. כל אלו לא מוותרים על תחושת הביטחון שלהם והם מתקינים שערים של ממש בכניסה אל מושבותיהם והם לא מתביישים להודות שישנה סכנה לה הם חשופים ובשביל להימנע מאותה סכנה ולהקדים תרופה למכה, אזי שהותקנו שערים. שערים אלו כאמור, בסופו של דבר הם מאוד נוחים. שכן בעבר לו רצית לצאת מן המושב בשעת לילה מאוחרת ונתקלת בשערים סגורים ועמדת שומר בלתי מאוישת, הרי שהיית צריך להמתין לשומר שיגעי ויפת השערים. אך לא כך היא כיום. כיום את השערים אפשר לפתוח באמצעות חיוג מספר ממכשיר הסלולארי. וגם אם אתה אורח ואין לך המספר של השערים במושב הרי שאין בעיה וכל שעלייך לעשות הוא לחייג לבית המאחרים שלך ממנו זה עתה הגעת ולבקש מהם שיפתחו את השער. ולא. אין מה לחשוש גם אם השעה היא מאוד מאוחרת לא תהיה שום בעיה למאחרים שלך להרים את השפופרת ולחייג כמה מספרים וכך בעצם לפקוד עד השערים להיפתח. מה גם שאלו המאחרים אמורים להבין אותך יותר מכל שכן הם אלו שביקשו התקנת השערים והם אלו שיודעים היטב את כל סכנות האזור מסביב שתמיד מאיימות בפריצות חדשות לבקרים ובגניבת מכוניות לעייפה ובעצם מה לא. אין גבול למה שיכולים אותן גומרים עוינים לעשות ואנחנו שלא רוצים לקפח את חיינו מעדיפים לזכור תמיד שיש להישמר ולהיזהר מפני כל צרה וחולה רעה ואם כל מה שנדרש הוא התקנת שערים ראויים הרי שכדאי מאוד לעשות זאת ומטוב שעה אחת קודם.

אז באמת אין פלא שהיום אפשר לראות שערים בכל מקום ואלו ישמרו עלינו מפני חונים בלתי חוקיים ומפני שוהים בלתי רצויים בביתנו.

פרגולות

פרגולות אפשר לראות היום כמעט בכל חצר פרטית בארץ ישראל ואפשר לראות גם לא מעט פרגולות בתוך בתים פרטיים משותפים, שאין להם חצר פרטית וגדולה שלהם בלבד, אלא שהפרגולות נבנות היום גם במרפסות הקטנות שיש לכולנו ואלו הפרגולות הופכות לחביבות יותר ויותר, ואפשר לשים לב היום שלא מעט בתים מתהדרים גם בכל מיני פרגולות מאוד מיוחדות מבחינת מראה.
פרגולות מוסיפות המון לעיצוב החצר שלנו.
אז באמת יש כמה סוגים של פרגולות כשסוג הנפוץ ביותר הוא של פרגולות עץ רגילות, כאלו שלטובת מעשה בנייתן אנו מזמינים את איש הפרגולות וזה מגיע עם הטנדר שלו ועם כמה לוחות עץ וכלים בסיסים ועל המקום הוא מתכנן את הפרגולות ומשרטט הכל לשביעות רצוננו ולאחר מכן מתחיל במלאכת בניית פרגולות ממש אצלנו בחצר. ואם חשבתם שמדובר בפרויקט של כמה ימים, אז הרי לכם הטעות. אם נוציא את הזמן שיש להמתין לצבע להתייבש מהפרגולות אזי שאנו מדברים על פרוייקט בניית פרגולות שאינו עולה על כמה שעות בודדות בלבד, ובאמת היום המתקינים הם כבר מאוד מקצועיים ולפעמים אלו מתקינים פרגולות בשלושה אתרים שונים ביום אחד.

סוג אחר של פרגולות שהופך להיות לנפוץ יותר ויותר הן אותן הפרגולות אלא שבמקום עץ, הן פרגולות אלומיניום. את אלו גם אפשר לראות בתקופה האחרונה יותר ויותר בחצרות הבתים הפרטיים וכנראה שהצרכן החל להבין את היתרון של פרגולות אלומיניום על פני פרגולוץ עץ. האלומיניום כידוע היא מתכת מאוד קלה ומאוד נוחה לעבודה, ואם אנו מנסים להשוות בינה לבין העץ אזי שהיתרון הבולט שיש למתכת האלומיניום על פני העץ הוא יתרון הטמון בעמידותן של פרגולות אלומיניום לעומת פרגולות עץ. שכן פרגולות אלומיניום כמו פרגולות עץ הן כאלו שמוצבות מחוץ לבית מן הסתם, כלומר, חשופות במהלך כל שעות היממה לפגעי מזג האוויר. אז באמת היכן שפרגולות עץ עלולות להיות בעייתיות מצד התחזוקה השוטפת שיש להשקיע בהן ומצד ההגנה שיש לספק להן מפני פגעי מזג אוויר שונים, ברור שכל אלו לא קיימים בפרגולות מאלומיניום שכן האלומיניום היא מתכת שמתמודדת טוב יותר עם כל הפגעים של מזג האוויר. אז יבוא מי שישאל אבל מה עם כל הערך המוסף של הפרגולות עץ, כלומר, הנוכחות של העץ בחצר שלנו. שהרי אין תחליף לתחושה הטבעית של העץ בחצר שלנו ואיך אפשר באמת לחשוב על להחליף את הפרגולות עץ, אלו שמשתלבות כל כך יפה בנוף החצר שלנו ועוד מוסיפות תוכן לנוף זה, כיצד זה נחליף אותן בפרגולות אלומיניום. אז נכון, אי אפשר להשוות מבחינת המראה, אבל מבחינת התחזוקה השוטפת הרי שפרגולות אלומיניום הן פרגולות מאוד אטרקטיביות. מה גם שבקלות אנו יכול לגדל צמח מטפס שיטפס וילפף את פרגולות אלומיניום וכך בעצם גם המתכת הקרה זוכה ללבוש טבע והכל מרוצים.

שיפוצים

אחד המרכיבים העיקריים היוצרים את אופיו של המבנה הוא עיצוב התאורה.
"המכון לחינוך גבוה" בעיירה מונטיקיארי באיטליה, שעבר שיפוצים מסיבים ברוח ה"ביו-אדריכלות", מושג שנולד בגרמניה בשנות השבעים של המאה הקודמת, המאגד בתוכו אדריכלות ואקולוגיה ונובע מתוך הרעיון שמקום המגורים הוא חלק מהאדם.הביו-אדריכלות מקדמת שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, יוצרת סביבת מגורים אנושית, שואפת להרמוניה עם הטבע ועונה על הצרכים הנפשיים של האדם. היא מזכירה את רעיון "הבנייה הירוקה" אך מכילה בסיס אידיאולוגי נרחב יותר. מעצבי הפנים היו שותפים לתהליך השיפוצים החל מהסקיצה הראשונה והתאימו עצמם לאופיו של השיפוץ ששם דגש רב על פילוסופיה אדריכלית ירוקה המשתקפת בכל המרכיביים המבניים במקום. התאורה תוכננה על ידי Simes מתוך כבוד לפילוסופיה העיצובית, החל מהאספקטים הבסיסיים של תאורה המתייחסים לפונקציה של המבנה, לאופן השימוש בו על ידי הסטודנטים ולשעות הפתיחה. התאורה החיצונית מדגישה את אופיו של המבנה המרשים, מחלקת אותו לפונקציות ומשתמשת באפקטים דרמטיים בלעדיהם המבנה היה מאבד חלק מהמהות שלו. מערכת התאורה המתוחכמת מבוססת על נורות metal halide חסכוניות בהספק של 20 וואט בלבד המפיקות אור בעוצמה רבה. תאורה תחתית הותקנה מתחת למדרכה שקופה והיא מאירה את האטריום של המבנה מלמטה, ובשעות החשיכה מדגישה ויזואלית את הצורה והנפח של הבניין. קולטים סולריים מספקים את האנרגיה לכל מקורות האור, ומשתלבים היטב עם העקרונות ה"ביו- אדריכלות", ותורמים לאיזון והרמוניה עם הסביבה הנוצרת כתוצאה מהזיווג המעניין אדריכלות, אקולוגיה ועיצוב תאורה המשתלבים לכדי שלמות. עץ הזית העתיק הנטוע בחזית הכניסה לבנין, מעצים את הקשר בין החוץ לבין הפנים. בשעות הלילה, אופיו הפיסולי של הגזע המסוקס מודגש באמצעות תאורה נסתרת. את המבנה המרשים ניתן לזהות בקלות הן ביום והן בלילה, הוא מאפשר לראות את החוץ מבפנים ולעקוב אחרי הזמן החולף והעונות המשתנות. פרוייקט השיפוצים"המכון לחינוך גבוה" במונטיקיארי הפך לאחד ממקורות הגאווה של פרנסי העיירה ותושביה, והוא נמצא בראש רשימת הפרוייקטים בהם גאה חברת Simes, בו ניתן לעמוד מקרוב על פתרונות התאורה שעוצבו ותוכננו בקפידה ובכשרון ומהווים חלק חשוב באדריכלות של המקום.

קרמיקה

"). הרוחות החדשות הללו הקיפו את האדם הפשוט, את האדמה, את הטבע ואת האמנות בכללותה. עד מהרה יצא טקס התה מבין כותלי המקדשים ואומץ על ידי האריסטוקרטיה היפנית. במאה ה-61 הוא נעשה לטקס חילוני עצמאי, והדגש הושם ביופיים ובנדירותם של כלי קרמיקה ובמיומנות חליטת התה ובעיצוב בתי התה. אלה הוקפו בגנים שופעי צמחייה, ושבילים ארוכים ומפותלים הובילו אליהם כדי להרחיק את האדם מדאגות חומרניות כך שיתפנה להתבוננות פנימית (גם מדיטציה) וייצור קשרים חברתיים בלא שיקולים הנוגעים להבדלי המעמדות.

מייסד טקס התה ביפן היה מאראטה שוקו ( Marata Shuko , 2241-3051). האגדה מספרת שרופאו המליץ שישתה תה כדי להתגבר על נטייתו להירדם. שוקו החל לשתות תה וגם להגישו לחבריו. ברבות הימים התמסדו המפגשים האלה, והוא הועיד להם את חייו.
ממשיכי דרכו החדירו את המונח "WABI", אשר פירושו: הבעה טבעית של רגשות מתוך הימנעות ממותרות ומזיופים, והמונח הזה נעשה למהות הטקס.

במחצית השנייה של המאה ה-61 הביא סן-נו-ריקיו (SEN-NO-RIKYU), אחד מתלמידיו של שוקו, לשגשוגם של טקסי התה, ואלה השפיעו על האמנות ועל חיי היומיום ביפן.

משפחת הראקו
טכניקת הראקו נוצרה ממש במקרה. במאה ה-61 הייתה יפן בתנופת בנייה. בעיר קיוטו גרה משפחת קדרים קוריאנית שעסקה בשתי מלאכות עיקריות: יצירת כלי קרמיקה לתה ורעפים לגגות. בניסיון לספק את הדרישה המוגברת לרעפים החל צ''וזירו (Chojiro), אחד מבני המשפחה, להוציא את הלבנים הדקות מן התנור בעודן לוהטות בעזרת מלקחיים ארוכים. לתדהמת המשפחה עמדו הרעפים ב"הלם התרמי", ולא נסדקו ולא נשברו.

הסיבה לכך כאילו נלקחה מן האגדות. כיוון שהחומר האיכותי להכנת הרעפים היה בהישג ידם של הקדרים היפנים בלבד, נאלצה המשפחה הקוריאנית להשתמש בחומר מאיכות פחותה, שהיה בו שיעור גבוה יחסית של חול. בראותו זאת, החליט צ''וזירו ליישם את הרעיון בתחום הקרמיקה האחר שבו עסקה המשפחה - יצירת הקערות לתה. הכלים מצאו חן בעיני ריקיו, שהיה המנהל הנחשב ביותר של טקסי התה, מכמה סיבות, בהן נעימות המגע, המראה השליו שאפיין את ה-WABI, טעם התה המשובח והעובדה שחומו נשמר בהם היטב.

לאחר שנים של דבקות בשיטה המיוחדת קיבלה המשפחה במתנה מהממשל חותמת עם המילה ראקו, כדי לסמן באמצעותה את כלי הקרמיקה המיוחדים. במשך הדורות התרחב השימוש בשם ראקו והפך לשם משפחתם עד ימינו.

בתחילת המאה הנוכחית נסעו קדרים מאמריקה ומאנגליה ליפן, למדו את השיטה וייבאו אותה למערב. בשנות ה-06 קיבל השימוש בראקו תנופה. האמנים האמריקנים אף הוסיפו לה את שלב הרדוקציה (reduction) החיצונית, זו תוסבר בהמשך.
בישראל החל הרומן עם הראקו לפני כעשרים וחמש שנה. הראשונות שנכבשו בקסמו היו מגדלנה חפץ ויעל עצמוני. אחר-כך כבר נמשכו רבים לחגיגות ראקו אצל אביק ומשפחתו במושב דור. אבל ההתלהבות התמתנה בעקבות קשיי ביצוע, בעיקר הקושי הפיסי לעבוד בטמפרטורות כל-כך גבוהות, שלעתים קרובות עלולות לגרום לפגיעות גופניות (כוויות ובעיות נשימה). יתרה מזו, השיטות האחרות ניתנות לביצוע בסטודיו קרמיקה קטן יחסית בתוך דירות מגורים, ואילו לראקו נדרש מקום פתוח, הרחק משכנים המוטרדים מסכנת שרפה או מענני עשן. לאחר התנסויות חוזרות בחרו אנשי המקצוע העוסקים בתחום להתמקד בתגליות מיוחדות המשמשות למטרה מוגדרת.