יום רביעי, 17 ביוני 2009

מעצבי פנים מחוץ לעולם

וויליאם סאוואיה ופאולו מורוני, מעצבי הפנים מוכרים ומוכשרים בעצמם, מגישים לנו חפצים מוכרים ושימושיים בעיצוב מלהיב, המצטיינים כולם בנוכחות בולטת. ויש גם שני בתים לקינוח. בשנת 1984, יסדו וויליאם סאוויאה ופאולו מורוני את החברה הנושאת את שמם: Sawaya & Moroni מעצבי פנים מתוך רצון לייצר פריטי עיצוב עכשוויים אשר שורשיהם היצרתיים יונקים ממגוון של מסורות וגישות עיצוביות. לא עוד סגנון בולט אחד, אלא ביטוי פלורליסטי מלבב למבחר מעצבים, חומרים, גישות וסגנונות המתאפיינים, בכל זאת, במכנה משותף אחד: לכולם יש נוכחות בולטת ואיכות פיוטית. מעצבי פנים ועיצובים מתאפיינים, לדברי סאוויאה ומורוני, בעובדה שהם משוחררים מאפנה חולפת ומטרנדים עכשווים. "קול קורא" יחודי ורענן יצא מבין כתלי החברה ופנה למעצבי הפנים קריאה בנוסח: "בואו אלינו ותוכלו לעצב את הפנטזיות הכי פרועות שלכם". מעצבי פנים רבים נענו לקריאה: מייקל גרייבס, זהה חדיד, לואיג''''י סרפיני, ז''''אן נובל, קזואו שינוארה, רון ארד, דומיניק פרו ורבים אחרים, בינהם וויליאם סאוויאה עצמו. סאוויאה נולד בביירות, בירתה של שכנתנו הצפונית, ובה גם סיים את לימודי העיצוב באקדמיה הלאומית לאומנויות. בשנת 1978 עבר לאיטליה ושם פתח סדנת עיצוב בשותפות עם פאולו מורוני, שנים ספורות אחר כך, פתחו בשניים חברה המייצרת ריהוט, גופי תאורה, מפתחים ופריטים עיצוביים קורני איכות.

מעצבי פנים

בעלי בית הם אנשים מאוד משעשעים בכל הקשור לעיצוב הבית הפרטי שלהם.

כל בעל בית חושק בבית מעוצב כמו שצריך, סוג של עיצוב שמחזיק בתוכו אמירה עיצובית של ממש.

עיצוב פנים שמייצר אווירה מעולה בתוך חללי הבית ושהמבקרים בביתנו יוסיפו לדבר עוד ועוד על העיצוב לאורך ימים.

או אז, כל אחד נהיה פתאום לכזה שיכול להחליף את עבודתם של מעצבי פנים. כולנו יודעים מלאכתם של אלו ולמה שלא ניגש מיד אל המלאכה ואין שום צורך במעצבי פנים. אז הנה כל בעל בית לוקח את השאיפות העיצוביות שיש לו ועשיו ינסה האחרון להגשים אותם בתוך חללי הבית שלו ובכך לכפות את חוסר הידע שיש לו ואת כל חוסר המקצועיות שלו , ולכפות את העיצוב שהפנטסטי לדעתו שעשה בסביבת הבית שלו ללא עזרתם של מעצבי פנים מיותרים. כטענתו.

אז באמת לפעמים אנחנו מגלים שהחיים לידינו הם אכן ניחנו בכל מיני איכויות של מעצבי פנים והם אכן עשו חיל עם עיצוב הבית שלנו לפעמים החברה האלה ממש נרגשים נוכח גילוי היכולות החדשות והם אכן בוחרים בכל מיני מסלולים של מעצבי פנים. אבל, בואו נחזור לרגע למציאות. במקרים לא מעטים אף הם אותם בעלי בתים מעצבי פנים ליום אחד משאירים את הבית עזובה גמורה אסון קטסטרופלי של עיצוב. אוי לבושה. וכל זאת לאחר השקעה מרובה של מאמצים וזמן וכספים שהושקעו בבית. לו רק היינו נועצים במעצבי פנים כמה יכולנו לחסוך. והכי פדיחה היא שיש הרבה שינויים שאנחנו עושים, ללא עזרה מקצועית של מעצבי פנים, שאחר כך אי אפשר להשיב אותם על מקומם וכל תהליך העיצוב יוצא לנו נזק אחד גדול וחמור מאוד.

אז למה לא התקשרנו למשרד מעצבי פנים?
אולי כי כאלו אנחנו הישראלים? יושבים מול הטלויזיה צופים בתחרויות אולימפידה ושואלים את עצמנו "מה הבעיה בעצם"? נכנסים לבית שעוצב על ידי מעצבים פנים מקצועיים ומוערכים ושואלים את עצמנו, נו, מה הבעיה, גם אני יכולתי.

מעצבי פנים שלמדו שנים ארוכות, שראו אלפי ומאות אלפי סוגים שונים של עיצובים שונים שמושפעים מכל מיני אלמנטים וטומנים בחובם כל מיני תמות עיצוביות, סכמות צבעים נכונות שרק מעצבי פנים יודעים להכתיב לעיצבו הבית שלנו, הרהיטים , התאמה בין החללים השונים, שמירה על תמהיל נכון של אסטטיקה אל מול פונקציונאליות. כל אלו הם מרכיבים רבים וחשובים בעבודתם של מעצבי פנים ואי אפשר להתעלם מכך ולחשוב שאנו מסוגלים פשוט להתעורר בבוקרו של יום תמים ושיגרתי ולהפוך פתאום למעצבי פנים.

אז בואו נירגע וניזכר שאנחנו לא מעצבי פנים. בואו נזכר באמירה שקובעת שמה שעולה זול עולה ביותר ונודה שאנחנו איננו מעצבי פנים ואנחנו רוצים את הטוב ביותר עבור ילדינו ובני ביתנו ונעסיק את מעצבי פנים הטובים יותר שנוכל למצוא.

בית קטן בערבה

כשנכנסים לשכונת הבנים הממשיכים במושב עין יהב שבערבה קשה להאמין שמדובר באחד האזורים הצחיחים במדינת ישראל.
דשא ירוק עם רחובות ,דקלים ופרחים בשלל צבעים מקשטים רחוב שלם של בתים חדשים יפים ומעניינים. בין כל הבתים בולט לעין בית אחד, אותו מכנים תושבי עין יהב "הבית הכחול" אשר נבנה תוך שימוש בעקרונות אקולוגיים ע"י האדריכלים שרית ורון פלד ממשרד Echo Design

עיצוב הבית בערבה היא משימה לא פשוטה. נושאים של כיווני רוח וגשם, סופות חול וטמפרטורות גבוהות דורשים בראש וראשונה ניתוח שטח מעמיק והבנה באלמנטים אדריכליים התורמים לפתרון סוגיות אלו. לאילוצים האקלימיים והטופוגרפים, הצטרפו אילוצים נוספים:

* על השטח עמד בית קטן בשטח 80 מ"ר. ההחלטה היתה שלא להרוס מבנה זה, אלא לשלב אותו כחלק מהמבנה החדש. כתוצאה מהחלטה זו נוצר חלל משפחה גדול הכולל גם מעבר לחדרים. חלל זה הוסב לפינת משפחה, חדר מגורים נוסף, בעל אופי משפחתי ואינטימי אשר הפך לאחד החללים השימושיים ביותר בעיצוב הבית.

· לבית יש למעשה שתי חזיתות, אחת הפונה לרחוב ההולנדי והשניה פונה לכביש. במקרה הפרטי הזה,לחזית הפונה לכביש יש חשיבות מרובה שכן בעלת הבית מנהלת סטודיו הנמצא בחלק האחורי של הבית. העובדה כי אזור זה היה מועדף על המשפחה כאזור הגינה, והוא פונה לצפון צפון מזרח, הביאה את המתכננים להחלטה כי כל הפונקציות ה"ציבוריות" יפנו לאזור האחורי של הבית ויהנו גם מהגנה רבה יותר מפני השמש והרוחות. העובדה שלבית יש שתי חזיתות השפיעה על ההחלטה למקם את הדלת באמצע הבית, נקודת חיבור בין שתי החזיתות.

· במבואת הכניסה תוכנן "פיר אוורור",אשר ממוקם בנקודת החיבור בין כל חללי הבית הנמצאים בגבהים שונים ותקרתו הוגבהה בעוד מטר אחד .אלמנט זה לקוח מן הבניה האפריקאית.בפיר מיקמנו חלונות הפונים לצפון למזרח ולמערב. החלונות בעלי שליטה חשמלית ובפתיחתם נוצרת יניקת האויר החם המתנקז ממילא למעלה. אלמנט זה לטענת הדיירים מצליח לקרר את הבית בין 5 – 8 מעלות בחום הכבד, ויש לכך השלכות גם בצריכת החשמל. דבר נוסף הוא שהפיר משמש כמקור אור תמידי לאורך כל היום ומפחית את הצורך בתאורה.

· בני הבית דרשו קשר מתמיד בין עיצוב הבית לכל הפונקציות הציבוריות: המטבחים , בפינת המשפחה , חדר המגורים, ופינת האוכל. לשם כך תוכנן המטבח כחלל פתוח עם אי מרכזי גדול הפונה לכיוון הבית ולא החוצה. אי זה תאם גם את רצונם של בני הבית במטבח שתהיה בו אפשרות אירוח המשלבת גם את תהליך הבישול וההכנות- כך שניתן יהיה גם לארח וגם להכין אוכל בן זמנית.

· כחלק מעיצוב הבית ביקשו בני הבית היה שחדר ההורים יהיה קרוב לחדרי הילדים, אך לא צמוד אליהם. יחד עם זאת ביקשו ההורים שחדר אחד יהיה בעל נגישות גבוהה במקרה ויהיה עוד תינוק במשפחה. לכן, תוכננה יחידת ההורים כך שמעבר רחב בו ממוקמת פינת עבודה קטנה מוביל לחדר השינה. מעבר זה מרחיק את חדר ההורים מפינת המשפחה ומחדרי הילדים, למעט צלע אחת של חדר השינה הגובלת בחדר לתינוק עתידי.

· כל החללים הפונים דרומה משמשים לפונקציות של שרות ואחסון: מחסן, חדר כביסה, מקלחת.

· חלונות- כל הפתחים הגדולים פונים לכיוון צפון וצפון מזרח. בכיוון דרום מוקמו פתחים קטנים בלבד .והינם חלק מרכזי בעיצוב הבית

· העובדה שלבית היה יותר מחזית אחת דרש למעשה טיפול בכל החזיתות והפיכתן למעניינות ולא כפי שניתן למצוא הרבה בבניה פרטית חזית אחת עיקרית אליה מופנית תשומת הלב.

הרעיון האדריכלי והעיצובי של עיצוב הבית נרקם כתוצאה של אילוצים אקלימיים וטופוגרפיים בשילוב של רצונות וחלומות של בני הבית. בעל הבית תושב המקום חיפש בית שמקרין יציבות,חספוס ושימוש בחומרים מן הטבע ,בעוד בעלת הבית חלמה מאז ומעולם על בית עץ כפרי.השילוב בין שניהם היה בנית בית גדול וגבוה בעל קווים ריבועיים ושימוש נרחב של עץ גושני החודר גם לתוך הבית ושימוש בפרקט בעל גוון חם לריצוף כל הבית למעט המטבח.

הצבעוניות של הבית היתה תוצאת אהבתה של בעלת הבית לגווני הכחול. הבית טויח כולו בטיח כחול בהיר, רצפת המטבח רוצפה באריחים כחולים ואפילו חדרי האמבטיה כוסו בפסיפס בגווני כחול. כמענה לשימוש הנרחב בכחול וכדי לחמם את האווירה בחלל השתמשו המתכננים בטיח אדום עמוק בחדר המגורים והקיר במטבח הכחול צופה באריחים בגוון אדום.

הפתחים הרבים בבית הודגשו באלומיניום באפור כהה הבולט היטב על רקע הטיח הכחול.

המתכננים, נתנו דעתם בעיצוב הבית גם ליצירת הרמוניה על פי עקרונות הפנג שוואי:

· עץ – הפרקט והשימוש הנרחב בעץ גושני כמו גם הצמחיה הרבה העוטפת את הבית.

· אש – שימוש בטיח ובקרמיקה בגוונים אדומים.

· אדמה – המבנה בעל הקווים הריבועיים וצבע החול הטבעי השולט בקירות הבית

· מתכת - מאסות גדולות של פתחים מאלומיניום בגוון כהה.

· מים – הטיח הכחול ושאר האלמנטים הכחולים בבית.

נקודה נוספת עליה נתנו המתכננים תשומת לב בעיצוב הבית הוא תכנון תאורה הן בתוך הבית והן מחוצה לו.התאורה מאפשרת יצירת אוירה על ידי משחקי תאורה

דשא ירוק עם רחובות ,דקלים ופרחים בשלל צבעים מקשטים רחוב שלם של בתים חדשים יפים ומעניינים. בין כל הבתים בולט לעין בית אחד, אותו מכנים תושבי עין יהב "הבית הכחול" אשר נבנה תוך שימוש בעקרונות אקולוגיים ע"י האדריכלים שרית ורון פלד ממשרד Echo Design

עיצוב בית בערבה היא משימה לא פשוטה. נושאים של כיווני רוח וגשם, סופות חול וטמפרטורות גבוהות דורשים בראש וראשונה ניתוח שטח מעמיק והבנה באלמנטים אדריכליים התורמים לפתרון סוגיות אלו. לאילוצים האקלימיים והטופוגרפים, הצטרפו אילוצים נוספים:

* על השטח עמד בית קטן בשטח 80 מ"ר. ההחלטה היתה שלא להרוס מבנה זה, אלא לשלב אותו כחלק מהמבנה החדש. כתוצאה מהחלטה זו נוצר חלל משפחה גדול הכולל גם מעבר לחדרים. חלל זה הוסב לפינת משפחה, חדר מגורים נוסף, בעל אופי משפחתי ואינטימי אשר הפך לאחד החללים השימושיים ביותרבעיצוב הבית.

· לבית יש למעשה שתי חזיתות, אחת הפונה לרחוב ההולנדי והשניה פונה לכביש. במקרה הפרטי הזה,לחזית הפונה לכביש יש חשיבות מרובה שכן בעלת הבית מנהלת סטודיו הנמצא בחלק האחורי של הבית. העובדה כי אזור זה היה מועדף על המשפחה כאזור הגינה, והוא פונה לצפון צפון מזרח, הביאה את המתכננים להחלטה כי כל הפונקציות ה"ציבוריות" יפנו לאזור האחורי של הבית ויהנו גם מהגנה רבה יותר מפני השמש והרוחות. העובדה שלבית יש שתי חזיתות השפיעה על ההחלטה למקם את הדלת באמצע הבית, נקודת חיבור בין שתי החזיתות.

· במבואת הכניסה תוכנן "פיר אוורור",אשר ממוקם בנקודת החיבור בין כל חללי הבית הנמצאים בגבהים שונים ותקרתו הוגבהה בעוד מטר אחד .אלמנט זה לקוח מן הבניה האפריקאית.בפיר מיקמנו חלונות הפונים לצפון למזרח ולמערב. החלונות בעלי שליטה חשמלית ובפתיחתם נוצרת יניקת האויר החם המתנקז ממילא למעלה. אלמנט זה לטענת הדיירים מצליח לקרר את הבית בין 5 – 8 מעלות בחום הכבד, ויש לכך השלכות גם בצריכת החשמל. דבר נוסף הוא שהפיר משמש כמקור אור תמידי לאורך כל היום ומפחית את הצורך בתאורה.

· בני הבית דרשו קשר מתמיד בין עיצוב הבית לכל הפונקציות הציבוריות: המטבח, בפינת המשפחה , חדר המגורים, ופינת האוכל. לשם כך תוכנן המטבח כחלל פתוח עם אי מרכזי גדול הפונה לכיוון הבית ולא החוצה. אי זה תאם גם את רצונם של בני הבית במטבח שתהיה בו אפשרות אירוח המשלבת גם את תהליך הבישול וההכנות- כך שניתן יהיה גם לארח וגם להכין אוכל בן זמנית.

· כחלק מעיצוב הבית ביקשו בני הבית היה שחדר ההורים יהיה קרוב לחדרי הילדים, אך לא צמוד אליהם. יחד עם זאת ביקשו ההורים שחדר אחד יהיה בעל נגישות גבוהה במקרה ויהיה עוד תינוק במשפחה. לכן, תוכננה יחידת ההורים כך שמעבר רחב בו ממוקמת פינת עבודה קטנה מוביל לחדר השינה. מעבר זה מרחיק את חדר ההורים מפינת המשפחה ומחדרי הילדים, למעט צלע אחת של חדר השינה הגובלת בחדר לתינוק עתידי.

· כל החללים הפונים דרומה משמשים לפונקציות של שרות ואחסון: מחסן, חדר כביסה, מקלחת.

· חלונות- כל הפתחים הגדולים פונים לכיוון צפון וצפון מזרח. בכיוון דרום מוקמו פתחים קטנים בלבד .והינם חלק מרכזי בעיצוב הבית

· העובדה שלבית היה יותר מחזית אחת דרש למעשה טיפול בכל החזיתות והפיכתן למעניינות ולא כפי שניתן למצוא הרבה בבניה פרטית חזית אחת עיקרית אליה מופנית תשומת הלב.

הרעיון האדריכלי והעיצובי של עיצוב הבית נרקם כתוצאה של אילוצים אקלימיים וטופוגרפיים בשילוב של רצונות וחלומות של בני הבית. בעל הבית תושב המקום חיפש בית שמקרין יציבות,חספוס ושימוש בחומרים מן הטבע ,בעוד בעלת הבית חלמה מאז ומעולם על בית עץ כפרי.השילוב בין שניהם היה בנית בית גדול וגבוה בעל קווים ריבועיים ושימוש נרחב של עץ גושני החודר גם לתוך הבית ושימוש בפרקט בעל גוון חם לריצוף כל הבית למעט המטבח.

הצבעוניות של הבית היתה תוצאת אהבתה של בעלת הבית לגווני הכחול. הבית טויח כולו בטיח כחול בהיר, רצפת המטבח רוצפה באריחים כחולים ואפילו חדרי האמבטיה כוסו בפסיפס בגווני כחול. כמענה לשימוש הנרחב בכחול וכדי לחמם את האווירה בחלל השתמשו המתכננים בטיח אדום עמוק בחדר המגורים והקיר במטבח הכחול צופה באריחים בגוון אדום.

הפתחים הרבים בבית הודגשו באלומיניום באפור כהה הבולט היטב על רקע הטיח הכחול.

המתכננים, נתנו דעתם בעיצוב הבית גם ליצירת הרמוניה על פי עקרונות הפנג שוואי:

· עץ – הפרקט והשימוש הנרחב בעץ גושני כמו גם הצמחיה הרבה העוטפת את הבית.

· אש – שימוש בטיח ובקרמיקה בגוונים אדומים.

· אדמה – המבנה בעל הקווים הריבועיים וצבע החול הטבעי השולט בקירות הבית

· מתכת - מאסות גדולות של פתחים מאלומיניום בגוון כהה.

· מים – הטיח הכחול ושאר האלמנטים הכחולים בבית.

נקודה נוספת עליה נתנו המתכננים תשומת לב בעיצוב הבית הוא תכנון תאורה הן בתוך הבית והן מחוצה לו.התאורה מאפשרת יצירת אוירה על ידי משחקי תאורה.

עיצוב הבית מצא דיירים

בראשית שנות התשעים, רכש יזם הנדל"ן הארי "קוקו" בראון חלקה בת 35 מגרשים גדולים באזור הפחות נחשק בהמפטונס, לונג איילנד ושילם עבורה 1.6 מליון דולר. בראון, במהלך שיווקי מבריק,פנה לטובי האדריכליםלעיצוב הבית וביקש מכל אחד לבנות בית באחד המגרשים. הבית הראשון שהושלם, תוכנן ע"י האחיות חרירי ונמכר בשלושה מליון דולר, סכום לא גבוה עבור בית בהמפטונס. הלקוח קיבל את עיצוב הבית כבית חלומות והאחיות חרירי הוסיפו ערך חדש לרשימת הצלחותיהן.

כשהארי "קוקו" בראון נפטר באוקטובר 2005, הוא נפטר כאיש עשיר. עשיר מאוד אפילו.

הפרוייקט האחרון בו עסק, היה הבתים בעיירה סאגאפונק (Sagaponac ) בלונג איילנד,

נתח נדל"ן נחשק ביותר, עליו בנו עשירי ניו יורק בתי קיץ אופנתיים. כשקנה את הקרקע באזור הכי פחות נחשק בעיירה במחיר מציאה, כדרכו של כל יזם בעל חזון, ידע מפיסת קרקע זו הוא עומד לגרוף זרם מזומנים נאה, אלא שאיש לא העלה בדעתו אז, אפילו לא בראון עצמו, עד כמה נאה יהיה אותו הון עתידי. בראון התחבר לצורך הפרוייקט עם ריצ''''ארד מאייר, אדריכל מוכר וידוע בעיצוב הבית, וביקש ממנו לגייס את מיטב האדריכלים, על מנת שכל אחד יבנה בית שונה ויתן לעיצוב הבית מימד שונה. במקום לבנות קומפלקס פרברי טיפוסי המורכב מבתים דומים, החליט בראון לקרוץ לפלח השוק המתאים באמצעות בתים שונים זה מזה שנבנו על ידי אדריכלים מובילים. בראון האמין שאנשים בעלי ממון, הרוצים בית יחודי ומיוחד בהמפטונס, יעמדו בתור על מנת לרכוש את הבתים. בתדריך שקיבל כל אדריכל היו כמה כללים: בניין מאופק, צנוע במידותיו, שמיש, הגיוני ולא יומרני. מבנה שישתלב בסביבתו ויכבד אותה. האחיות גיסו ומודז''''גן חרירי תרגמו את עיצוב הבית ליצירה חדשנית ומלהיבה, עבור לקוח שעדיין אינו קיים. לדברי גיסו חרירי, לתכנן בית מבלי לדעת מי הלקוח הוא אתגר לא פשוט: "עצם העובדה שהיה עלינו לחשוב על פתרונות ההולמים מגוון רחב של דיירים היא אתגר גדול" האם בבית תתגורר משפחה עם ילדים? או אולי אנשים מבוגרים? "היינו צריכות למצוא פתרונות שיתאימו לכולם" מוסיפה חרירי. בסופו של דבר נמכר הבית לזוג ללא ילדים סמוך מאוד לאחר שהושלם. כשפגשו האחיות את הזוג, אמרה גיסו: "הבית עצמו מצא את הבעלים המתאימים לו, ולא להיפך, כמו שמקובל".

בכל עבודותיהן של חרירי בעיצוב הבית הן נמלטות מהמקובל, והמושג, כן נראה, כלל אינו נמצא בלקסיקון המקצועי שלהן. הבית בסאגאפונק הוא דוגמה משובחת למקבץ פתרונות מקוריים ולא מקובלים בהן השתמשו האחיות. את ההשראה לבית קיבלו האחיות מפסלו של אלברטו ג''''אקומטי "דמות בקופסה בין שתי קופסאות שהן בתים"

(“Figure in a Box Between Two Boxes Which Are Houses.” )

הפסל מורכב משתי קופסאות המחוברות באמצעות חלל הנמצא ביניהן ובתוך החלל, עומדת דמות אנושית- הפסל מוגבה מהקרקע באמצעות ארבע רגליים.

הבית בנוי בצורת L הנוצרת משני מבנים מלבניים מחוברים. בכל מבנה מלבני מצויים פתחים גדולים ורחבים, אותם ניתן להעלים באמצעות מערכת של תריסי מתכת שהותקנו על הקירות החיצוניים. דרך זו מאפשרת שליטה ברמת החשיפה וברמת הפרטיות, החללים מתגלים ונעלמים והופכים ציבורי לפרטי ופרטי לציבורי במינון המדוייק לעיצוב הבית המתאים לדיירים באותה נקודת זמן.

המבנה הצורני של הבית ממסגר את הנוף והסביבה עבור דייריו ומאפשר לסביבה, לחזות בפעילות החברתית הרוחשת בטבורו של הבית: ברכת השחיה והמשטחים המפלסיים המקיפים אותה הנשקפים מכל חלון בבית, ואף, במידה מסויימת, גם מהרחוב. בהית המינימליסטי והאלגנטי, משמש לעיתים כבמה עליה מתרחשת פעילות אנושית וחברתית, המשקפת את האיכות הדרמטית שלו.

לבית, למרות שטחו הגדול, כ- 450 מ"ר, יש נוכחות צנועה, נעימה ובלתי מאיימת. העובדה שגם הוא, בדומה לפסל ממנו שאב השראה, נראה קליל ואוורירי, כמעט מרחף מעל הקרקע, תורמת רבות לנוכחות האלגנטית והידידותית.

שביל ארוך ומוגבה מעל הקרקע מוביל לדלת הכניסה הראשית. כל חללי המגורים נמצאים במפלס אחד: ארבעה חדרי שינה, מטבח פתוח הצמוד לחדר המגורים, חדר אוכל, חדר מגורים נוסף, חדר עבודה וספרייה בה נמצא גם בר משקאות. מתוך כל אחד משני חדרי המגורים ניתן לצאת ישירות לבריכת השחיה דרך דלתות הזזה גדולות. בקומת המרתף, נמצא חדר שינה נוסף וחדר הקרנה רחב ידיים.

"כשהארי "קוקו" בראון פנה אלינו, הוא ביקש שניצור אמנות" מספרת גיסו חרירי, "ניסינו לעשות דבר מה שיש בו ערך אמנותי, כל האזור הפך להיות כמעט מוזיאון לאדריכלות" מאמציהן של האחיות חרירי עלו יפה והן הצליחו ליצור עיצוב בית מלהיב, חכם ואלגנטי עם הקשרים אמנותיים נרחבים. בני הזוג שרכשו אותו, סיפר מאוחר יותר שהם התאהבו בבית במבט ראשון.

עוד בנושא זה בפורטל ריצוף ואמבט

עיצוב הבית באתונה

מודרניזם ומסורת חיים זה לצד זה בהרמוניה מופלאה של עיצוב הבית שעיצב וויליאם סאוואיה בפרבר יוקרתי של אתונה. הבית שנבנה עבור ג'והן וונה דלודיס, הבעלים של רשת של חנויות עיצוב ביוון, משמש כבמה למחזה ויזואלי המתחדש ומשתנה לעיתים תכופות, כמעט על בסיס יומי. כחובבי עיצוב הבית נלהבים ושוחרי אמנות אניני טעם, הנהנים מנגישות גבוהה לאוצרות האמנותיים המצויים בחנויות שלהם, משתמש הזוג בבית כחלל תצוגה לחפצי אמנות ולרהיטים.

סאוואיה תכנן את עיצוב הבית בקווים ברורים ומוגדרים, ויצר דו קיום בין עכשוויות ובין מסורת, בין קלאסיקה הנטועה עמוק בסגנון היווני ולבין גישה מודרנית ועכשווית, כפי שמסביר סאוואיה: "זהו בית יווני במהותו, המודרניות מתבטאת בבחירת הצבעים ובעיבוד מודרני לחומרים קלאסיים" המבנה הגדול, 680 מ"ר שטחו, מצופה כולו בשיש לבן וחזותו החיצונית משדרת עכשוויות: מבנים ומסיביים בהם נפתחו מפתחים אנכיים גדולים המאזנים את המבנה ותורמים למראה קל, פתוח, ידידותי המאיר פניו לסביבתו. החלונות הגדולים הינם דומיננטים בעיצוב הבית ואינטראקציה מעניינת בין "פנים" לבין "חוץ" המתעצמת גם מנוכחותן של מרפסות גדולות. בפנים, המראה הוא קלאסי יותר: חלוקה קפדנית של חללים גיאומטריים. בפתחו של כל חלל ניצבים עמודי שיש לבן, בו השתמשו גם לריצוף הבית כולו. על כל קירות הפנים יושם טיח ונציאני בגוון שנהב עם עיטורים מעטים של עלי זהב. במפלס הקרקע חלל מגורים הפתוח, הכולל את המטבח וחדר האוכל חלל שופע אור החודר אליו דרך החלונות הגדולים והדלתות הנפתחות לבריכת השחיה. עיצוב

הבית, המשמש במה וחלל תצוגה ליצירות אמנות, אף הוא יצירת אמנות מפעימה. מודרניזם ומסורת חיים זה לצד זה בהרמוניה מופלאה של עיצוב הבית שעיצב וויליאם סאוואיה בפרבר יוקרתי של אתונה. הבית שנבנה עבור ג''''והן וונה דלודיס, הבעלים של רשת של חנויות עיצוב ביוון, משמש כבמה למחזה ויזואלי המתחדש ומשתנה לעיתים תכופות, כמעט על בסיס יומי. כחובבי עיצוב הבית נלהבים ושוחרי אמנות אניני טעם, הנהנים מנגישות גבוהה לאוצרות האמנותיים המצויים בחנויות שלהם, משתמש הזוג בבית כחלל תצוגה לחפצי אמנות ולרהיטים.
סאוואיה תכנן את עיצוב הבית בקווים ברורים ומוגדרים, ויצר דו קיום בין עכשוויות ובין מסורת, בין קלאסיקה הנטועה עמוק בסגנון היווני ולבין גישה מודרנית ועכשווית, כפי שמסביר סאוואיה: "זהו בית יווני במהותו, המודרניות מתבטאת בבחירת הצבעים ובעיבוד מודרני לחומרים קלאסיים" המבנה הגדול, 680 מ"ר שטחו, מצופה כולו בשיש לבן וחזותו החיצונית משדרת עכשוויות: מבנים ומסיביים בהם נפתחו פתחים אנכיים גדולים המאזנים את המבנה ותורמים למראה קל, פתוח, ידידותי המאיר פניו לסביבתו. החלונות הגדולים הינם דומיננטים בעיצוב הבית ואינטראקציה מעניינת בין "פנים" לבין "חוץ" המתעצמת גם מנוכחותן של מרפסות גדולות. בפנים, המראה הוא קלאסי יותר: חלוקה קפדנית של חללים גיאומטריים. בפתחו של כל חלל ניצבים עמודי שיש לבן, בו השתמשו גם לריצוף הבית כולו. על כל קירות הפנים יושם טיח ונציאני בגוון שנהב עם עיטורים מעטים של עלי זהב. במפלס הקרקע חלל מגורים הפתוח, הכולל את המטבח וחדר האוכל חלל שופע אור החודר אליו דרך החלונות הגדולים והדלתות הנפתחות לבריכת השחיה. עיצוב
הבית, המשמש במה וחלל תצוגה ליצירות אמנות, אף הוא יצירת אמנות מפעימה.

סטודיו לעיצוב פנים


בין כל החנויות המוכרות חפצי עיצוב לבית ב"דיזיין סנטר", האדריכלית ומעצבת הפנים אווה סמואלוב, סנדלר שאינו הולך יחף, עצבה לעצמה סטודיו בתוך חלל בן פחות מ- 40 מ"ר. סמואלוב מספרת למה ואיך: ההחלטה לעבור לסטודיו חדש התבשלה אצלי לא מעט זמן, אבל ההחלטה לפתוח אותו דווקא בדיזיין סנטר התקבלה בשנייה אחת. תמהיל העסקים בקניון מתאים לתחום הפעולה שלי, ומערכת יחסים נפלאה עם בעלי המרכז ועם האנשים המפעילים אותו הבטיחה שיתוף פעולה ופרגון הדדי. השאלה היחידה שנשארה פתוחה היתה - איך לעזאזל עושים יוצרים סטודיו לעיצוב פנים בחלל שהוא, מה לעשות...סוג של חנות. שטח הסטודיו הוא מעט פחות מ-40 מ"ר. על מנת לשמר תחושה של מרחב החלטתי להימנע עד כמה שניתן מקירות פנימיים ולהגדיר את האזורים השונים באמצעות ריהוט, חומרים, צבע ותאורה. חלון הראווה יצר אשליה של מרחב והבטיח יתרון מסוים של חשיפה לעוברים ושבים, אך מאידך יצר איום על הפרטיות ועל השקט הנדרש לעבודה. הדילמה נפתרה על ידי החלפת החזית כולה בזכוכית חלבית, למעט שני פסים שקופים המאפשרים הצצה פנימה. אחד מהפסים מכוסה ב"טפט של מילים", עיבוד גרפי של המעצבת והאמנית רנה רזניקוב רוזנטל לטקסט שכתבתי בכתיבה אסוציאטיבית במקביל לעבודה על החלל. הטקסט הזה, "המילים שלי", מספר את הסיפור המקצועי והאישי שלי כמו גם את סיפור ההקמה של הסטודיו, כאשר בין המילים נמצאים שמות בעלי המקצוע והספקים השונים שלקחו חלק בתהליך. האלמנט הדומיננטי ביותר בחלל הוא פס תאורה ירוק זרחני שקוע בתקרה, החוצה את הסטודיו לעיצוב פנים מדלת הכניסה ועד לקיר הגב, מזמין את המבקרים לצעוד פנימה ומסייע בהגדרת החללים והפונקציות. אזור הכניסה, מימין לפס התאורה הירוק, כולל עמדת עבודה ומנגד פינת הסבה עם כורסאות המתנה המשמשות גם לפגישות עבודה נינוחות על כוס קפה. מחיצה בנויה ומטבחון מפרידים בין אזור ההמתנה לשולחן הישיבות, המסומן בגוף תאורה דומיננטי בצבע ירוק זרחני. אזור העבודה הראשי נמצא בצידו השני של הסטודיו ומוסתר מהחזית באמצעות מחיצת גבס נמוכה המחבקת ספרייה וחלל אכסון.כחלק מעיצוב הפנים ועל מנת לבדל את האזור הזה השתמשתי בטפט שחור ובתאורה נסתרת, המדגישה את המחיצה ואת העובדה שאינה מגיעה לתקרה ומוסיפה לתחושת המרחב. הגוונים השונים בסטודיו נבחרו במטרה ליצור חלל שנעים לשהות ולעבוד בו - רקע רגוע בגווני אפור, ונגיעות של צבעים זרחניים ונצנצים. באזור הכניסה תליתי מראה גדולה במסגרת זהב מגולפת המרככת את הקו הנקי של עיצוב הסטודיו ומאפשרת לי שליטה על דלת הכניסה מפינת העבודה המוסתרת שלי. יש לי זיקה חזקה לצבעים והתייחסות לא שגרתית לעבודה בצבע .היה לי חשוב זה יבוא לידי ביטוי בעיצוב הפנים של בסטודיו שלי. אדריכלית ומעצבת הפנים אווה סמואלוב, סנדלר שאינו הולך יחף, עצבה לעצמה סטודיו בתוך חלל בן פחות מ- 40 מ"ר. סמואלוב מספרת למה ואיך: ההחלטה לעבור לסטודיו חדש התבשלה אצלי לא מעט זמן, אבל ההחלטה לפתוח אותו דווקא בדיזיין סנטר התקבלה בשנייה אחת. תמהיל העסקים בקניון מתאים לתחום הפעולה שלי, ומערכת יחסים נפלאה עם בעלי המרכז ועם האנשים המפעילים אותו הבטיחה שיתוף פעולה ופרגון הדדי. השאלה היחידה שנשארה פתוחה היתה - איך לעזאזל עושים יוצרים סטודיו לעיצוב פנים בחלל שהוא, מה לעשות...סוג של חנות. שטח הסטודיו הוא מעט פחות מ-40 מ"ר. על מנת לשמר תחושה של מרחב החלטתי להימנע עד כמה שניתן מקירות פנימיים ולהגדיר את האזורים השונים באמצעות ריהוט, חומרים, צבע ותאורה. חלון הראווה יצר אשליה של מרחב והבטיח יתרון מסוים של חשיפה לעוברים ושבים, אך מאידך יצר איום על הפרטיות ועל השקט הנדרש לעבודה. הדילמה נפתרה על ידי החלפת החזית כולה בזכוכית חלבית, למעט שני פסים שקופים המאפשרים הצצה פנימה. אחד מהפסים מכוסה ב"טפט של מילים", עיבוד גרפי של המעצבת והאמנית רנה רזניקוב רוזנטל לטקסט שכתבתי בכתיבה אסוציאטיבית במקביל לעבודה על החלל. הטקסט הזה, "המילים שלי", מספר את הסיפור המקצועי והאישי שלי כמו גם את סיפור ההקמה של הסטודיו, כאשר בין המילים נמצאים שמות בעלי המקצוע והספקים השונים שלקחו חלק בתהליך. האלמנט הדומיננטי ביותר בחלל הוא פס תאורה ירוק זרחני שקוע בתקרה, החוצה את הסטודיו לעיצוב פנים מדלת הכניסה ועד לקיר הגב, מזמין את המבקרים לצעוד פנימה ומסייע בהגדרת החללים והפונקציות. אזור הכניסה, מימין לפס התאורה הירוק, כולל עמדת עבודה ומנגד פינת הסבה עם כורסאות המתנה המשמשות גם לפגישות עבודה נינוחות על כוס קפה. מחיצה בנויה ומטבחון מפרידים בין אזור ההמתנה לשולחן הישיבות, המסומן בגוף תאורה דומיננטי בצבע ירוק זרחני. אזור העבודה הראשי נמצא בצידו השני של הסטודיו ומוסתר מהחזית באמצעות מחיצת גבס נמוכה המחבקת ספרייה וחלל אכסון.כחלק מעיצוב הפנים ועל מנת לבדל את האזור הזה השתמשתי בטפט שחור ובתאורה נסתרת, המדגישה את המחיצה ואת העובדה שאינה מגיעה לתקרה ומוסיפה לתחושת המרחב. הגוונים השונים בסטודיו נבחרו במטרה ליצור חלל שנעים לשהות ולעבוד בו - רקע רגוע בגווני אפור, ונגיעות של צבעים זרחניים ונצנצים. באזור הכניסה תליתי מראה גדולה במסגרת זהב מגולפת המרככת את הקו הנקי של עיצוב הסטודיו ומאפשרת לי שליטה על דלת הכניסה מפינת העבודה המוסתרת שלי. יש לי זיקה חזקה לצבעים והתייחסות לא שגרתית לעבודה בצבע .היה לי חשוב זה יבוא לידי ביטוי בעיצוב הפנים של בסטודיו שלי.
עוד בנושא אפשר לקרוא בפורטל מטבחים

עיצוב פנים בוראת עולם


הטיעון האומר שבכל מעצב פנים יש מעט מן האלוהים, מקבל חיזוק מעבודותיה של איילה צרפתי הבוראת עולמות שלמים משלה. מושפעת מהטבע בכלל ומיצורים תת ימיים בפרט, מנסה צרפתי לשפר את המקור ולברוא יקום שאולי גם אלוהים היה בורא, אם רק היו לו יותר משבעה ימים. יצור מוזר הוא האדם: בידו האחת הורס ומחריב את הטבע, כורת יערות, מחסל מינים של בעלי חיים ומקרב שואה אקולוגית, ובידו השניה יוצר יצירות מופלאות המושפעות מהטבע ומחקות אותו. איילה צרפתי שייכת לסוג השני, עיצוביה בעלי המראה האורגני הציבו אותה בראש הפירמידה של המעצבים הישראלים המצליחים בעולם. איילה מתמקדת בעיצוב פנים בעיקר בכורסאות ובגופי תאורה אשר עיצובם מושפע ישירות מהטבע הימי: אלמוגים, מדוזות, שושנות ים ודגים, ותסלח לנו איילה אם השמטנו יצור ימי או שניים. סדנת העיצוב שלה, Aqua Creations, נוסדה בתחילת 1994 והצליחה תוך זמן קצר למקד את תשומת הלב הציבורית והתקשורתית בארצות רבות בעולם. כפי שמגזין זה טוען מימים ימימה, כשרון אמיתי אינו יודע גבולות ומצליח לכבוש את עולם עיצוב פנים גם אם הוא ממוקם בדרום תל אביב. כיום, יש לסדנה של צרפתי נציגויות בניו יורק ובהולנד, ועבודותיה הנחשקות מוצגות בגלריות ובאולמות תצוגה באנגליה, צרפת, איטליה, רוסיה, ספרד, קנדה וברזיל. הישג מרשים ביותר הנובע מההכרה העולמית ביופיין הבלתי מעורר ובנוכחות המרשימה והבולטת של יצירותיה. לאחר שכבשו יצירותיה את בתיהם של שוחרי העיצוב, החלה איילה בסיועו הנמרץ של בעלה, אלבי צרפתי, בנסיונות לחדור לשוק המוסדי: מסעדות, מבני ציבור ונמלי תעופה- זה היעד החדש אותו מן הסתם תכבוש במהירות. מסביר אלבי צרפתי: "רכשנו נסיון רב במתקנים גדולים כמו היצירה שהתקנו בפארק האוקיינוגרפי בולנסיה, ספרד...אקווה תוכל להתחרות בפרוייקטים עבור נמלי תעופה, מוזיאונים, וחללים ציבוריים גדולים" הזוג דורש, ועושה: יצירותיה של צרפתי מפארות, בין השאר, קזינו באטלנטיק סיטי, ומלון בלוס אנג'לס. מי שירצה להתרשם מקרוב מיכולת היצירתית של צרפתי ומכשרונה לעצב חללים מרשימים, מוזמן לבקר במסעדת "כוכב הים האדום" באילת אשר כל עיצוב הפנים שלה נושא בברור את חותם כשרונה של צרפתי. המסעדה השוכנת מתחת לפני הים ומוקפת שוניות אלמוגים היא במה ראוייה ליצירות האורגניות של צרפתי, המתמזגות בחן עם הרקע הטבעי וכטוב ליבו של הסועד ביין, הוא עשוי להתקשות להבחין בין יצירותיה של אמא טבע לבין יצירותיה של צרפתי. האבולוציה הוציאה אותנו מהמים, איילה צרפתי מחזירה אותנו אליהם.
עוד בנושא באתר ריצוף ואמבט