להגיש בטמפרטות המטבחים

הנריק הולברק וקלאוס ינסן המעצבים של סדנת TOOLS מקופנהגן, הם מעצבי הבית של חברת eva solo

הצמד הפורה ועתיר הכשרון זיקק את השפה החזותית בעלת המבטא הסקנדינבי הבולט, ומצליח לגרוף פרסי עיצוב בכמויות מסחררות.

אם אתם אנשים של מזנון קר, סלטים אנינים ואולי גם איזה קיש קטן- eva solo מייצרת כלים למטבח ולבית שלכם. מטבחים מזכוכית ואלחלד הם הבית הטבעי שלהם.
במטבח כפרי עתיר עץ וצבעים חמים, מטבח בו מתבשל נזיד אדמדם ולוהט על להבה גלוייה- המוצרים המנוכרים והקרים של החברה יחושו כדג סלמון בכנרת...
חברת "אווה סולו" נוסדה בשנת 1977 ומציעה קולקציה יחודית של מוצרים מעוצבים להפליא. "כל מוצר שלנו", אומרים אנשי החברה, "מסמל שילוב אולטימטיבי בין צורה לבין פונקצייה". קו המוצרים של החברה הדנית מעוצב כולו ע"י הצמד הנריק הולברק וקלאוס ינסן, בעליה של סדנת TOOLS , היכולה להתגאות ברשימה ארוכה של פרסי עיצוב וברשימה ארוכה עוד יותר של מוצרים מקוריים ויחודיים לבית. הולברק, יליד 1960 למד אדריכלות באקדמיה המלכגותית בדנמרק, וינסן, יליד 1966 בוגר בית ספר לעיצוב בדנמרק- מתמחים שניהם בעיצוב תעשייתי בעל איכויות שלא ניתן להתעלם מהן.
המוצרים של הסדנה מאופיינים במרבית המקרים בפשטות ובחדשנות, ומגלמים בתוכם את הבסיס הרעיוני של הצמד, השוקד להכניס לכל מוצר איזו הפתעה צורנית אשר לעולם לא תפגע בפונקציונליות שלו. רשימת הפרסים הכמעט אין סופית של הנריק הולברק וקלאוס ינסן היא מקור לגאווה בלתי נסתרת עבורם, ונובעת, אולי, מהעובדה אותה הם מציינים בכל הזדמנות, כמעט: "מרבית הכלים בהם משתמש האדם במטבח משמשים בעיקר כמשהו להביט בו, ופחות ככלי שימושי- אנחנו מביטים ונהנים מהצורה, הרבה יותר מאשר אנו נהנים מהשימוש עצמו"
זכוכית, פלדת אלחלד, ופלסטיק שחור- הם אבני היסוד, חותם הד.נ.א הפרטי שלהם, אותו הם מותירים בכל מוצר ומוצר. המראה המתקבל הינו נקי וסטרילי, המזכיר כלים של מעבדה רפואית יותר מאשר כלי מטבח לשימוש יום יומי. יופיים של הכלים, אינו מוטל בספק והם מצליחים לקלוע לטעמו של הקהל הרחב שוחר העיצוב הסקנדינבי.
לעומת זאת, לא ניתן שלא לשים לב לעובדת העדרות מרכיבים מסויימים בעיצוב: מי שירצה למצוא קריצה הומוריסטית, חום אנושי, התבדחות, או אפילו חיוך- טוב יעשה אם יחפש אותם במקום אחר. הטמפרטורה במטבחים המקסימלית הראוייה לכלים אלו, היא טמפרטורת החדר בסקנדינביה הצוננת.

עיצוב בתי כנסת באריחי קרמיקה

בעוד ארבעת אלפים אולי אשמש השראה לאמן אחר, שיצייר בהשראת הציורים שלי...." אומרת שרה קונפורטי.
מצויידת בהרבה כשרון וביצירתיות יצאה למשימה לא פשוטה: עיצוב בית כנסת. בהשראת מוטיבים שראתה בבית כנסת מהמאה הרביעית בתוניס יצרה חיבור בין עבר הווה ועתיד.

קונפורטי החיה ויוצרת ברעננה, הצליחה להפוך את יצירותיה לעבודות ייחודיות, מרגשות ובהישג יד של כל אחד. שרה, היוצרת בקרמיקה ובזכוכית, פיתחה טכניקות אישיות ושילבה אותן בהרבה אהבה ונשמה.
עיצוב, תכנון ועבודה עבור בתי כנסת – אהובים עליה במיוחד. בית הכנסת האחרון אותו עצבה הוא "עמית- מורשת עולמית ליהדות תוניס". עו"ד אייל אורטל, גזבר עמותת עמית, הזמינה לתכנן את ארון הקודש ואת תיבת החזן. העבודה מומנה על ידו ועל ידי משפחתו לזכר אביו. תחילה השקיעה שרה את עצמה בלימוד ההיסטוריה של יהדות תוניס, מנהגיה ואפילו מאכליה. למדה איך נראו בתי הכנסת בתוניס, והצליחה להעביר את האווירה האוריינטלית ורוח הדברים לעבודותיה בעמית. כשחלק מהאנשים שמעו כי שרה מתכננת להקיף את התיבה בזכוכיות, נרתעו, היססו, התנגדו, התלבטו..."תיבת חזן מזכוכית – מי שמע?.....". כיום, תגובות המתפללים המגיעים למקום- "לא ראינו תיבה יפה מזו בעולם"
שרה למדה להכיר את האנשים מקרוב, אנשים צנועים עם לב עצום , אוהבי חיים, משוגעים לדבר, תורמים מזמנם וכיסם עבור רעיון ושוקדים לשמר את מנהגי יהדות תוניס ומורשתה.
קונפורטי קיבלה כנתון חדר-תיבת חזן, בנוי מקירות בטון עם שני פתחים. היא הקיפה את כל הקירות החיצוניים בזכוכית מצוירת בסגנון אוריינטלי. עשרת הציורים הוקפו במסגרות עץ מהגוני ומאחוריהם הותקנה מערכת תאורה. כשסיימו להתקין את העבודה, ומסביב לתיבה דלק האור, התרגשה קונפורטי כאילו זו עבודתה הראשונה. כל ההשקעה העצומה בזמן ובמאמץ, המרוץ הבלתי אנושי לעמוד בזמנים, כל אלו נמוגו כשהביטה בעבודה שהקימה.
השלב השני היה לתכנן את פנים התיבה. שרה החליטה לחפות את כל הקירות הפנימיים באריחים קרמיקה מצוירים- עבודת ידיה, בהשראת ציורים אשר היו בבתי הכנסת בתוניס, ציורים שמקורם במאה הרביעית. צבעי האריחים היו צריכים להתאים הן לצבעי עבודת הזכוכית והן לצבעים ששלטו בבתי הכנסת בתוניס: כחול, טורקיז-חום.

שרה אוהבת במיוחד לעבוד עם בתי כנסת. למרות שאינה דתייה, בהיכנסה לחלל בית הכנסת, היא לא נשארת אדישה. אווירה של קדושה, של נשגבות, של כוח שאינו נמצא בשום מקום אחר, של מסורת ודת בני אלפי שנים של עם המתנהג גם אחרת בתוך בית הכנסת מאשר מחוצה לו. ומעט מהרגשה זו שאפה להכיל בתוך עבודתה.
שרה הקפידה בתכנון התיבה עד לפרטים הקטנים ביותר. הרבה מאוד כחול, טורקיז, אדום, כתום ירוק וחום. צבעוניות החוזרת גם בצבעי האריחים המצוירים בתוך קירות התיבה. הארון בתוך התיבה עשוי גם הוא מעץ מהגוני, וכהשלמה בחרה שרה פרקט דמוי מהגוני, בצבע תואם. את ידיות הארון בחרה לעשות במו ידיה, שילוב של קרמיקה וזכוכית בצבע טורקיז. גם את הפנלים הסובבים את פלטות הזכוכית סביב התיבה בחרה לעשות בעצמה – פסים של קרמיקה וזכוכית בצבע טורקיז- טכניקה ייחודית בעולם ואישית של שרה. את מדרגות התיבה בחרה שרה לחפות בשטיח בצבע כחול, כתשובה לכחולים אשר בויטראג''ים ובציורי האריחים. את ספסל תיבת החזן בחרה לרפד בבד קטיפה כחול עז, המהווה גם הפרדה בין ציורי הטווסים מעל לספסל לבין ציורי הטווסים מתחתיו. הצבעים השולטים בתיבה – טורקיז-כחול וחום, המסמלים גם שמיים ואדמה- יקום.

ארונות קיר מודרנים

ארונות קיר, כבר מזמן אינן רהיט פונקציונאלי המצוי בלית ברירה באחד החדרים בבית. כיום עיצובי ארונות הקיר אלגנטיים , מהודרים ותורמים לשדרוג המראה הכולל של החדר בו הם מוצבים.

ארונות קיר מתאימים מאד לסגנון העיצוב המודרני , בו חלל פתוח וממועט רהיטים מאפשר מרחב ומעניק איזה שיק מעניין. ארונות הקיר מתקבלים כמו תמונה על קיר. לעיתים מותקנת עליהם מראה גדולה ושימושית או ציפויים שונים המתאימים לאר פרטי הריהוט.

חלקה פנימית נכונה, תורמת רבות לשימוש נוח ויעיל בארון. ניתן ליצור ארון קיר עם שילוב של עץ וזכוכית חלבית, כאשר העץ משמש גם לבניית המיטה בחדר השינה. הכנסה של מוטיבים עיצוביים הלקוחים משאר הרהיטים בחדר והכללתם בעיצוב ארון הקיר יהפכו את החדר להרמוני ואסתטי.

חדרי ארונות רבים הם בעלי ארונות קיר, רק שהפעם הם ללא דלתות. מבחינת החלוקה הפנימית, לעיתים מדובר במדפים ולעיתים במעין כוורת סימטרית. ארונות קיר יכולים להישאר ללא דלתות, אך יש לדואג לפתרון בעיית האבק הנערם על הפריטים.

ארונות קיר מצוידים לרוב בדלתות הזזה שגם הן מסייעות בחסכון של מקום. דלתות ההזזה חייבות להיות בעלות מסילות איכותיות ופרזול משובח על מנת שהדלתות תוכלנה לנוע עליהן בקלות רבה וללא השמעת רעש. פרזול דלתות משובח, יאפשר לכם ליהנות מארונות הקיר לאורך שנים רבות.

עיצובי ארונות הקיר הם מרהיבים ומפוארים למשל: ארונות קיר מעוצבים אשר בנויים מדלתות הזזה בעלות מסגרת עץ בגוונים כהים או בכל גוון שתבחרו, והן משולבות עם לוחות זכוכית בגוון מט. ארונות אלו נהנים ממראה מודרני ונקי ומתאימות לחללים גדולים וקטנים.

ארונות קיר בעיצוב מודרני וחדשני, שלהן דלתות בעלות פרופילי אלומיניום עם שלושה לחות רוחביים לכל האורך, כאשר הלוח המרכזי עשוי זכוכית מט אלגנטית.

קיימים גם עיצובים אוונגרדיים ופורצי דרך כמו, ארונות המשלבים דלתות בציפוי מיוחד שהו בעל מרקם גלי ונועז ומגיע במספר גוונים לבחירתכם. מסגרות הארון עשויים חומרים איכותיים ורמת הגימור גובהה.[

שימוש בזכוכית לחזית ארונות הקיר חשובה במקרים בהם רוצים להקטין מעט את החלל. זכוכית שקופה, אטומה או בצורת מראה, מגדילות משמעותית את החלל באופן אופטי. עובדה נהדרת המעניקה לכם מספר יתרונות במוצר אחד.

כיום , נכנסו לשוק מערכות קיר. הכוונה היא לארון קיר אחד הכולל בתוכו מספר פתרונות. מערכות אלו כוללות ארון קיר, בעל מדפים או בצורת כוורת, אשר במרכזו או בחלק אחר ממנו קיים מקום פתוח להתקנת מסך טלוויזיה למשל. המערכת בעלת חזות מהודרת ומאפשרת לכם ליהנות מפתרון אחסון חכם ואסתטי במיוחד. אתם אינכם זקוקים לשטח מיוחד למסך הטלוויזיה ולארון , כך שגם מבנים בעלי חללים קטנים יכולים ליהנות מכל העולמות מבלי ליצור עומס. מערכות קיר שכאלו מתאימות גם לריהוט ביתי, גם לריהוט משרדי וגם לריהוט מוסדי כמו חדרים של בתי מלון.

ארונות קיר אם כן משנים לגמרי את הקונספט שלהם והופכים לרהיט נחוץ, מעוצב ושפותר בעיות אחסון רבות.

רהיטים 2007 ביתן TREND

הביתן של TREND בתערוכת "ריהוטים 2007" היה נסיון לקרב בין האדריכלים, אנשי העיצוב, היצרנים, יבואני רהיטים, והמפרסמים - ליצור גליון תלת מימדי של TREND ולאפשר נקודת מפגש משותפת.

בתערוכת "ריהוטים 2007" שנערכה השנה, בלט במיוחד הביתן של מגזין TREND.
במבנה נפרד, הוקם שטח תצוגה מרשים שעוצב על ידי האדריכל דוד דה מאיו, באותה רוח של אלגנטיות והקפדה עיצובית על כל פרט, המאפיינת את עבודותיו. שטח התצוגה חולק לחללי משנה בו הוצגו יצירות מרשימות של מעצבים ויצרנים בתחומי רהיטים ואבזור הבית. אומר אבי שרביט, המו"ל והמפיק של המגזין: " החזון של TREND הינו מאז ומתמיד, להרחיב את תחום פעילותו מעבר לדפי הכרומו של המגזין. אנחנו משתדלים לפעול גם מחוץ לגבולות הנייר ולהביא את בשורת העיצוב לקהל הרחב גם בתלת מימד. הביתן שלנו, בו יכול הקהל לראות למשש ולגעת ביצירות ריהוט אותן הוא ראה על דפי המגזין, הוא חלק מהגשמת החזון"
מעל 20.000 מבקרים בקרו בביתן מדי יום ונחשפו באופן ישיר ובלתי אמצעי לכמה מהחידושים היותר מעניינים בתחום הריהוט והאביזרים לבית.
במסגרת התערוכה נערך גם אירוע אירוע מיוחד לאדריכלים ומעצבים ששימש הזדמנות ראוייה להידוק הקשר בין TREND לבין קהילת העוסקים בעיצוב.
מוסיף שרביט: "אנחנו שואפים לקצר את המרחק בין שולחן העבודה של המעצב לבין המשתמש הסופי, הביתן שהקמנו תורם לכך. כמה מהיצירות הרהיטים שהוצגו היו בגדר רעיון מופשט במוחו של המעצב עד לפני זמן קצר"

קמינים מעוצבים

עורו, אחים ! קמינים, אחים ואש אמיתית היו תמיד חלק מאורח החיים ועיצוב הבית באירופה. כמי שגופם במזרח ונפשם במערב, הישראלים אינם מהססים להכניס אח לבתיהם, גם אם החורף בארץ הוא יותר בגדר משאת נפש מאשר עונה אמיתית. חברת "בלוך עיצובים" הצרפתית, מראה לנו את הדבר האמיתי.

במרחק 20 דקות נסיעה מדרום לעיר ליון בצרפת נמצא חדר התצוגה של "בלוך עיצובים". כבר בכניסה , קמיני הזכוכית נוסכים במבקר חמימות נעימה. מיומנות אדריכלית, עיצוב הבית בקווים נקיים ואצילות החומרים מרכיבים יצירות אומנות שימושית אלו, המוזמנות על ידי לקוחות ברחבי העולם: בפריז או בדובאי, במילנו או בישראל. אם כי חייב אדם להודות שדובאי וישראל לא ממש זקוקות לאח בוערת...

בלוך עיצובים מעורבת כיום בכמה מעבודות חידוש ושיפוץ מרתקות, כמו אלו הנעשות ב-"L''''Hotel de Noailles" בפריז, בניצוחו של פיליפ סטרק, עבור חברת Baccarat. Place des Etats Unies, ארמון המשתרע על 3,000 מטרים רבועים, הממוקם במרכז פריז אשר אירח בין כתליו כמה מהשמות המוכרים של המאה העשרים, כמו לואיס בונואל, סלבדור דאלי, ז''''אן קוקטו, מאן ריי ואחרים, מתהדר אף הוא בשני קמינים מרהיבים מצופים במראות קריסטל, שעוצבו והותקנו ע"י בלוך.
"הסביבה ומורכבות המקום דחפו אותי לעצב את שני קמיני המתכת, ואת החלק הפנימי בפלדת אל-חלד: שניהם פועלים על גז, בעלי חלל תת רצפתי לעשן, כאילו אין ארובה", מסביר ז''''אן-פרנסיס בלוך, שהוזמן ע"י פיליפ סטרק להצטרף למלאכת השיפוץ המקיף. "חוג הלקוחות שלנו מגלה התעניינות גוברת והולכת בקמיני גז, יותר מאשר בעבר, כשההתעניינות בקמיני גז שיקפה 30% מהביקוש, בהשוואה לביקוש של 70% בפרוייקטים של קמיני עצים; אופנת בעיצוב הבית כיום השתנתה לחלוטין". קמינים המופעלים בגז פוטרים את בעליהם מעול הדאגה לעצים ולניקיון והם קלים ונוחים לתפעול ותחזוקה.
בחדר התצוגה שלך "בלוך עיצובים מתרשמים הלקוחות ממגוון האפשרויות אין סופיות כמעט: קמינים בכל צורה, גודל עיצוב וצבע הניתנים כולם להתאמה אישית.

קמינים המופעלים בגז פוטרים את בעליהם מעול הדאגה לעצים ולניקיון והם קלים ונוחים לתפעול ותחזוקה

תעורכת אדריכלים

התערוכה "ארכיטקטורות", תערוכת יחיד של משרד האדריכלים "קימל אשכולות", המתארחת במוזיאון לאמנות ישראלית בר"ג, מציגה פרויקטים תל אביביים ומבני ציבור שונים שתוכננו על ידי המשרד.תערוכת יחיד מעין זו, של משרד אדריכלים, הינה תופעה יוצאת דופן בנוף הישראלי השמורה, בדרך כלל, לאדריכלים שיצרו אבן דרך בתחום או להצגת מפעל חיים של אדריכלים בסוף דרכם. חלקה הראשון של התערוכה מציג חמישה פרויקטים אדריכלים של מבני ציבור: הכותל, המדבר, אוניברסיטת בן גוריון, חוף הים ויערות באבי יאר.
החלק השני של התערוכה עוסק בפרויקטים תל אביביים, רובם מבני מגורים, המתמודדים עם עיצוב המציאות האפורה של הרחוב העירוני, הפרום, הקולני, הכאוטי. נושא המגורים בעיר הוא אחד התחומים בהם מתמחה המשרד. זאת תוך חיפוש אחר שפה עכשווית לאדריכלות של הבתים המשותפים, כזאת שתצטרף לשאון העיר, תייצר עמו דו שיח לא קולני ותייצר נוכחות ועניין. מצד אחד, המבנים נוגעים בחלומות האישיים של הדיירים ומצד שני במציאות האורבנית המרתקת הנוצרת בעיר המיוזעת והמתקלפת.
בין שני חלקי התערוכה ניצב "צל המגדל", העולה וצומח בתוך הסביבה בה אנו חיים ועובדים ומטיל את צילו על השפה האורבנית התל אביבית שהולכת ומתפתחת עם השנים. בתערוכה מציג המשרד אדריכלים ביקורת נוקבת על ההתמגדלות של העיר- "האם אנו עכשיו בתחילת תהליך של מגדלים הנבנים בתוך המרקם העירוני וגוזרים על העיר מוות איטי?" בתערוכה מבקשים קימל אשכולות להעלות את השאלות הללו לסדר היום הציבורי, ולהזהיר ולהתריע מפני ההשלכות העתידיות.איתן קימל ומיכל קימל אשכולות התחילו את דרכם המקצועית לפני עשרים שנה בנווה צדק והיו מראשוני החוזרים לשכונה. האדריכלים השפיעו רבות על תהליך ההתחדשות של נווה צדק, כתושבים ופעילים סביבתיים וכאדריכלים. הם תכננו בשכונה עשרות בתים, ביניהם המרכז הקהילתי. בשנת 1997 הצטרף אליהם האדריכל אילן כרמי.התערוכה "ארכיטקטורות", אותה אצרה סיגל ברניר, תוצג במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן עד ה-28 באוגוסט.

ביתי הוא מבצרי עיצוב דה מאיו

תוך כדי ראיון טלפוני עם דוד דה מאיו, התחדדה בי תחושת האיכות והעיצוב , והיכולת הנדירה של האדריכל לתרגם את רצונות הלקוח לאמירות אדריכליות קוהרנטיות המתחברות לכדי יצירת עיצוב שלמה בעלת מסר ברור. הלקוח ביקש חיפוי אבן. דה מאיו בחר בכורכר מנוסר הנראה כאבן, אבל קשור קשר הדוק למקום, ומתכתב באלגנטיות עם בתי הכורכר הראשונים של תל אביב. כי למה לחפות בשיש מאיטליה כשאפשר להשתמש בחומר נכון יותר הנובע מסביבתו? האין זה בדיוק מה שעשה הורדוס בארמונו שעל המצדה כשחיפה אותו באבן לבנה ומלוטשת שנחצבה בסביבה? הרושם שנוצר הוא של שיש מלוטש שבהק למרחקים והעצים את התחושה של מבנה מפואר המכיר בערך עצמו מחד, אך משכיל לתחום את עצמו לתוך התנאים הגיאורפיים ולהשתמשב עיצוב חומרים מקומיים.

הבית בנווה מונוסון הוא מבצר מסתגר ומנותק מהסביבה: מעטפת חיצונית כמעט אטומה החובקת חלל פנימי פתוח אשר במרכזו נמצאת בריכת שחייה אליה פונים כל הקירות השקופים מסביב והשמיים פתוחים מעליה. כך יצר דה מאיו פרספקטיבה מרחבית וזוויות מבט לא צפויות. החצר הפנימית אף היא מוטיב ים תיכוני קלאסי ששורשיו נעוצים בוילות של עשירי רומי העתיקה והוא מיושם עד היום באגן הים התיכון.
המשפחה שאפה לעיצוב מרחבים, שגודל המגרש לא איפשר ליישמם בצורה המקובלת, ולכך מצא האדריכל פתרון עיצובי מוצלח: הוא פשוט הכניס את מרבית שטח הגינה לתוך הבית ובכך יצר גם תחושת מרחב וגודל וגם שמר על הפרטיות החשובה כל כך לדיירים. הגדרת המשימה שהוטלה על האדריכל היתה תכנון ועיצוב הבית עם נוכחות, תחושה מרחבית רחבה, חופש תנועה, ועם זאת פרטיות וניתוק מירבי מהסביבה. החזית של הבית בן שתי הקומות סוגרת את החללים השקופים שבתוכו. הקירות מחופים כורכר מנוסר, במבנה בעל חזית קדמית סימטרית בעלת שני גושים ביניהם שקועה הכניסה הראשית, מצהירה בגאון ובבולטות על נוכחותה. כיוון ששטח החצר הוכנס רובו לתוך הבית, נותרה רק חצר חיצונית קטנה מסביב לבית. מרבית השטח רוצף, אי פה אי שם נטעו עצי דקל מסוגים שונים, צמחים פיסוליים נשתלו בעציצים גדולים וזהים המפוזרים גם בחצר וגם בבית. כפי שכבר ניתן היה להבין, בעלי הבית אינם חובבי חוץ מושבעים, וככאלה, התאים להם דה מאיו חצר הדורשת טיפול מינימלי, ויוצרת הפרדה נוספת בעיצוב הבית, מעין "רצועת בטחון" בין החוץ לבין הפנים.
קרני השמש חודרות ללב הבית מבעד לשלבים המותקנים מעל הבריכה ויוצרות תאורה דרמטית המשתנה לאורך היום. בקומה התחתונה רוכזו הפונקציות הציבוריות: חדר משפחה, מטבח, חדר אוכל, חדר עבודה, וחדר ארוח.
הקומה העליונה יוחדה חדרי השינה: יחידת הורים גדולה באגף אחד, וחדרי ילדים באגף השני, וגשר שקוף מחבר ביניהם. מהגשר יש גישה למדרגות ולמעלית.
בקומת המרתף אגף הבילוי והפנאי: מכשירי כושר, שולחן ביליארד, סאונה, גקוזי וסטודיו לציור. עיצוב
הריהוט והחפצים הדקורטיביים נבחרו ללא מעורבות האדריכל ואפשרו לבעלי הבית חופש יצירתי מוחלט ויכולת לבטא את עצמם.
בניגוד לגישה האפנתית הגורסת טשטוש גבולות בין פנים לבין חוץ, יצר דה מאיו מבנה מרשים, בעל איכות כמעט מונומנטלית, המנתק את עצמו ביודעין מהסביבה, אך עדיין מכניס אותה פנימה, מבלי שהוא יצא החוצה. דה מאיו הצליח ליצור מבנה קלאסי אך מודרני, בעל איכות שהיא מעבר לזמן ומתעלמת מאפנות חולפות.